שמעיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שמעיה
דור:	זוג רביעי של הזוגות
רבותיו:	יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח
חבריו:	אבטליון ויהודה בן דורתאי
תלמידיו:	הלל, שמאי, מנחם

שמעיה היה נשיא הסנהדרין בתקופת הזוגות. היה חברו של אבטליון, שהיה אב בית הדין. אחריהם באו הלל ושמאי, שחתמו את תקופת הזוגות.

שמעיה ואבטליון היו בנים למשפחת גרים, ולפי דברי התלמוד הבבלי (גיטין נז ע"ב) - היו מבני בניו של סנחריב.

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון - בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.

[עריכה] המאמר במסכת אבות

מאמרו המפורסם של שמעיה במסכת אבות (פרק א משנה י):

"שמעיה ואבטליון קיבלו מהם.

שמעיה אומר: אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות; ואל תתוודע לרשות".

[עריכה] התנגשות עם הכהן הגדול

הכהנים הגדולים היו, פעמים רבות, שייכים למחנה הצדוקים, או שהיו בורים, שקנו את הכהונה בכסף. התלמוד (בבלי, יומא עא ע"ב) מספר על מקרה של זלזול של הכהן הגדול בשמעיה ואבטליון (בתרגום לעברית):

"מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש, והיו הולכים כל הציבור אחריו. כיון שראו (הציבור) את שמעיה ואבטליון - עזבו אותו והלכו אחרי שמעיה ואבטליון. בסוף באו שמעיה ואבטליון להיפטר בברכה מן הכהן הגדול. אמר להם: יבואו בני עממין לשלום (הזכיר להם את עובדת היותם בני גרים, לביישם)! אמרו לו: יבואו בני עממין לשלום - שעושים מעשה אהרן (שהיה אוהב שלום ורודף שלום ונוח לבריות), ולא יבוא בן אהרן לשלום - שאינו עושה מעשה אהרן".

[עריכה] המעשה בהלל

"בכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן, וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת".