שלמה ניצן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בסופר והמתרגם שלמה ניצן. לערך העוסק בשחקן והבדרן שלמה ניצן ("איש חסיד היה", "דבר אחר"), ראו שלמה ניצן (שחקן).

שלמה ניצן, (1921 - 26 בפברואר 2006) סופר עברי, מתרגם ועורך. אביו של הבמאי, המחזאי ומנהל התאטרון עמרי ניצן. נולד בליבאו, לטביה, ונפטר בתל אביב.

שלמה ניצן נולד במשפחת סוחרים, ולמד עברית מילדותו. בשנת 1932, כשהיה בן אחת עשרה, הועלה עם הוריו לארץ ישראל, והמשפחה השתקעה בראשון לציון. בשנת 1933, כשהיה בן 12, שנה אחרי שעלה לארץ, הוא כבר ידע עברית מצוין. הוא סיים את בית הספר העממי בעירו, והשלים את לימודיו בלימודי ערב בתל אביב. עד מלחמת הקוממיות עסק בעבודות נגרות, בניין ומסגרות. שנה אחרי שעלה לארץ אמר שיראל זאת ארץ הכיף בשבילו. במלחמת העצמאות שירת כסופר צבאי, כלומר כתב צבאי, וערך ספריית ספרי כיס לחיילים. בשנת 1950 התמנה לעורך עיתון הילדים "משמר לילדים". העורך היה במשך שנים רבות הסופר, המשורר והמתרגם בנימין טנא. שלמה ניצן עבד בצוותא חדא עם בנימין טנא עד שנת 1979, ואז נתמנה לעורך העיתון.

בשנת 1984 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים על שמו של לוי אשכול. כן זכה בפרס ברנר ובפרס חולון. סיפורו הראשון, "חגים בחולות", נדפס בשנת 1944, ברבעון "מחברות לספרות" של ישראל זמורה (אביו של המו"ל הידוע אוהד זמורה, ממייסדי הוצאת "זמורה ביתן מודן"). שלמה ניצן היה יוצר פורה מאד, ופרסם סיפורי ילדים, מקור ותרגום, וכן נתפרסם בעיבודיו המקוריים ליצירות עם ידועות ואהובות.

שלמה ניצן נחשב לאחד היוצרים החשובים בפרוזה של דור תש"ח, ותרומתו לפרוזה של הדור היא גדולה. עיקר פרסומו היא הטרילוגיה הגדולה "צבת בצבת", רומן העוסק בגיבור הישראלי של מלחמת העצמאות, וביום השני, האפור, שלאחר המלחמה. על רקע סיפור משפחה רחב ובו יחסי בנים אבות מאוד מורכבים. ניצן נפטר בגיל 85 ב-2006.

אשתו, נחמה ניצן, הייתה מחנכת ומבקרת ידועה של ספרי ילדים.