שיתוק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיתוק הוא איבוד שליטה מוחלט על השרירים בחלק או בכל הגוף.
הגורמים העיקריים לשיתוק הם טראומה, שבץ מוחי, ניוון שרירים, בוטוליזם, פוליו וכן מספר פגמים מולדים, כגון ספינה ביפידה.
שיתוק יכול להיות מקומי, כללי או באזורים מסוימים ביחד. לדוגמה, שיתוק מקומי יכול להתרחש בצד אחד של הפנים עקב הזדהמות של עצבי הפנים באותו צד. אנשים שלקו בשבץ מוחי עשויים לחוש חולשה בכל הגוף שלהם או שיתוק בתבנית מסוימת הנקבעת על ידי האזורים במוח שנפגעו מהשבץ. פגיעה פיזית קשה בעמוד השדרה התחתון גורמת פעמים רבות לשיתוק רגליים.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.