רחם (עוף)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רחם
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דורסי יום
משפחה:	נציים
סוג:	רחם
מין:	רחם מצוי
שם מדעי
Neophron percnopterus

רחם (Neophron percnopterus). עוף דורס יחיד בסוגו במשפחת הנציים. תפוצתו של הרחם רחבה למדי והוא מצוי בהודו, דרום מערב אסיה, חצי האי האיברי ומרכז וצפון אפריקה.

הרחם הוא מן הקטנים במינים במשפחה, אורכו מהזנב לראש הוא כ־60 ס"מ, מוטת כנפיו כ־1.40 מטר ומשקלו מגיע לכ־2.1 ק"ג. הוא מופיע בציורים מצריים עתיקים רבים, ומכונה לפיכך גם "נשר מצרי" או "תרנגולת פרעה".

הרחם ניזון בעיקר מנבלות, אך לעתים יכול לצוד יונקים קטנים, גיריות, עכברים ואפילו נחשים. לשם צייד הוא משתמש בטפרים ארוכים, מעוקלים וחדים, בעוד שלשם אכילת נבלות הוא מצויד במקור קצר חזק ועבה המאפשר לו לקרוע בשר ועור ולנתק גידים.

רגליו וצווארו של הרחם קצרים וגופו מכוסה נוצות לבנות מלבד אברותיו שהן שחורות. קדמת הפנים עד החזה היא חשופה וצהבהבה, אך העורף והראש מכוסים גם הם פלומת נוצות.

לרחם מספר התנהגויות נדירות בעולם העופות. הוא שובר ביצים ששדד על ידי הטלתן על סלע. יתרה מכך, ביצים גדולות הוא שובר על ידי שהוא נושא אבן במשקל של עד 300 גרם והטלתה על הביצה.

מעריכים כי מספר זוגות הרחמים שקיננו בארץ עם קום המדינה היה בין 500 ל־1000 זוגות, אולם עקב הרעלות ושימוש בחומרי הדברה פחת מספרם במהלך שנות החמישים והשישים. בשנות החמישים הוערך מספרם רק בכ־50 זוגות. האוכלוסייה התאוששה ובשנות השמונים נצפו כ־150 זוגות.

בארץ הרחם הוא נודד עונתי. הוא מופיע בחודשי האביב והקיץ לשם קינון ודגירה ונראה בגלבוע, בגליל העליון והתחתון ובכרמל.

בסתיו הוא נודד לאפריקה. הנדידה היא בלהקות, וטעות נפוצה היא לחשוב להקת רחמים ללהקת חסידות, בשל מראם הדומה בעת מעוף.

זוג רחמים בונה קן בראש צוק, והנקבה מטילה שתי ביצים צהבהבות, או בצבע חום בהיר ועליהן כתמים חומים כהים. תקופת הדגירה היא כ־42 יום. הגוזלים מכוסים נוצות כתומות המתחלפות לחומות־שחורות כעבור כשנה. הגוזל מגיע לבגרות אחרי כ־3 שנים ואז הוא עוטה פלומה לבנה וקצות נוצותיו שחורות.

במקרא הוא מוזכר בין העופות הטמאים (ויקרא יא', יח'), ואילו במשנה הוא זוכה לאהדה ועליו נאמר: "משבא הרחם לעולם - באו הרחמים לעולם".

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רחם (עוף)