רוח צ'ינוק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוח צ'ינוק או רוח אוכלת שלג היא תופעה מטאורולוגית בה רוח חמה יחסית נושבת על אזורים מכוסים בשלג, בדרך כלל כבד וממסה ומאדה אותם, לעיתים אף בקצב של יותר מ 30 סנטימטרים שלג ביום. ניתן להמחיש תופעה זו כאשר נושפים על קרח דק במקפיא ולראות את המהירות הגבוהה בו הוא מותך. תופעה זו ידועה בפולקלור הקנדי בשל שכיחותה שם ומכנים אותה "אוכלת שלגים". אחד הסיפורים הידועים בפולקלור הקנדי הוא נוסע במזחלת שבגלל קצב ההתכה המהיר של השלג בקושי הספיק להחליק. החלק האחורי של המזחלת לא נגע בשלג.
רוחות הצ'ינוק נפוצות גם בחורף והן עשויות להיות בעלות משמעות רבה. למשל, כאשר בה רוח כזו וממסה את השלג, עשב יכול לצמוח במהירות ולהוות אוכל לעדרים. כאשר רוחות אלו נושבות באביב ובקיץ הן עלולות להסב נזק. לדוגמה, הן גורמות לשריפות, יובש ונזק לגידולים החקלאיים. יתר ען כן, הרוחות גורמות לשינוי טמפרטורות רציני וחד; במספר דקות הטמפרטורות עשויות לעלות בכ-30 מעלות צלזיוס.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.