רובה אוויר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רובה האוויר הומצא במאה ה-19 ונעשה בו שימוש גם כיום, בעיקר בתחומי הספורט והפנאי. ייחודו של הרובה על פני זרם הרובים המסורתיים מתבטא במקור הכוח הבליסטי הניתן לקליע הרובה. בניגוד לרובים אחרים המשתמשים בתחמושת אחודה המתבססת על הצתת אבק שריפה הנמצא בגוף הקליע ודחיפת הכדור על ידי הכוח הקינטי של התפוצצות אבק השריפה, רובה האוויר משתמש בתחמושת לא אחודה, הנורית תוך שימוש באוויר דחוס או גז אחר (אם כי זהו בדרך כלל אוויר). האוויר הדחוס נדרך תחת לחץ (ידני בדרך כלל) אל תוך גליל ובעת הלחיצה על ההדק משתחרר האוויר אל תוך בית הבליעה ויוצר לחץ עצום המביא לפליטת הכדור במהירות עצומה מתוך הרובה. קליעי רובה האוויר כאמור אינם קונבנציונאליים ובולט במיוחד הוא גודלם הזעיר (בהשוואה לכדורי אבק השריפה) וזה בשל חסרונו של תא אבקת השריפה המהווה את רוב נפחו של הכדור הקונבנציונאלי. הכדור אם כך, הוא למעשה קליע בלבד וצורתו היא כצורת גביע רחב היקף.
[עריכה] רובי האוויר בספורט
רובי האוויר משמשים כיום בעיקר בתחום הספורט האולימפי שם מתחרים ביניהם הקלעים על קליעה למטרות קרטון זעירות (כחמישה סנטימטרים מרובעים גודלן) ממרחק של כעשרה מטרים, תוך כדי עמידה אופקית. על הקלעים לקלוע מספר של בין 40 עד ל60 כדורים כאשר התוצאות המקסימליות הן בהתאמה 400 ו600. מעטים ביותר הם המקרים בהם קלע מצליח להגיע לתוצאה המקסימלית והקושי האמיתי איננו זה הפיזי (שכן כל הקלעים הגדולים יכולים לקלוע עשיריות ללא שום קושי) אלא דווקא זה המנטלי, הלחץ העצום המופעל עליך. תארו לעצמכם מצב בו קלעתם 39 כדורים אל תוך הבול ועתה נשאר לכם כדור אחד, רק כדור אחד לקלוע בבול וזכיתם בתוצאה המושלמת, הקלע נכנס לחרדה שמא יפספס וכנבואה המגשימה את עצמה הוא מפספס, רוב הקלעים הטובים בעולם עומדים על תוצאה ממוצעת של 390-395. הקלעים נוהגים ללבוש אפוד כבד על גופם בכדי לשמור על יציבותם וכן מכנסיים נוקשות מיוחדות ונעליים שטוחות המעוצבות בכדי למנוע מן הקלע מלהתנדנד על עומדו. כל העזרים הללו מטרתם אחת והיא לסייע לקלע להשיג את שיווי המשקל והיציבות הדרושים לו בכדי להתייצב עם כוונת הרובה על הנקודה השחורה ולסחוט את ההדק. מלבד המצוינים למעלה מצטיידים הקלעים גם בכפפת קליעה מיוחדת ולעיתים אף במשקפי קליעה מיוחדים. יש לציין כי כל הציוד הזה הינו יקר ביותר ומיוצר רובו ככולו בהזמנה אישית על ידי שלוש או ארבע חברות מרכזיות הממוקמות כולן באזור מרכז אירופה (גרמניה, אוסטריה וכדומה).
[עריכה] עיקרי תורת הירי
- העיקרון הראשון והחשוב ביותר (אם כי גם הטריוויאלי ביותר) טמון בפעולת ההתבוננות דרך הכוונת.
- על הקלע להניח את לחיו על מכתוף הרובה ולדאוג לכך שעינו האחת נמצאת היישר אל מול חריץ הכוונת ושהעין השנייה מכוסה היטב (שכן מסיבות פיזיולוגיות אדם איננו יכול למקד את עיניו בשני דברים בו זמנית).
- על הקלע ליצור לעצמו מעין מחרוזת טבעות שכזאת המורכבת מן הכוונת האחורית כאשר במרכזה של זאת נמצאת הכוונת הקדמית ובאמצעה של זו נמצאת הנקודה השחורה, כשקלע מגיע למצב כזה, אז הוא יורה.
- העיקרון השני מתייחס לתנוחת הקלע בעת הירי. ישנן דרכים ווריאציות שונות וכל קלע יורה בתנוחה המותאמת לו באופן אישי, אך כולן מתבססות על אותם עקרונות מפתח. הקלע עומד על צדו כאשר רגל אחת מחזיקה ב70% מן המשקל ואילו הרגל השנייה ב30 הנותרים. הרגל הקדמית מקבילה למטרה ואילו מיקום הרגל האחורית משמש את הקלע לקביעת היציבה שלו. שכן אם יש דבר חשוב אחד בירי הוא שאין לעבוד עם שרירים, על פעולת הירי כולה להיעשות תוך הרפייה מוחלטת של השרירים ולכן יש חשיבות לקביעת מיקומו של הקלע כך שכוונת הרובה תחליק בטבעיות אל תוך הבול.
- מותני הקלע מוטים אחורה, זאת בכדי לאזן את משקלו של הרובה שעל גוף הקלע וכך ליצור שיווי משקל חדש (אם תנסו להחזיק רובה בעמידה זקופה תגלו כי אתם נופלים קדימה).
- מכתוף הרובה נתחב אל תוך פנים הכתף ויד הכתף היא זאת האוחזת בידית הרובה ובהדק בזמן שהרובה עצמו מושען על גוף הקלע ואילו היד השנייה אוחזת בקדמת הרובה או לחלופין מחזיקה אותו על אגרופה.
- העיקרון השלישי מתייחס לפעולת הירי עצמה. על הקלע כאמור להיות משוחרר לחלוטין, רפוי מכל מתח שרירי.
- לאחר שהגיע למצב זה עליו לנשום נשימה עמוקה ולעצור את נשימתו, פעולת הנשימה מניעה את הרובה ומקשה על הירי. יחד עם זאת יש לזכור כי אין להגיע למצב של חנק שכן אז השרירים נכנסים למצב של מועקה ומתחילים לרטוט, דבר המקשה אף יותר על פעולת הירי. לכן על פעולת הירי להמשך כמספר שניות לכל היותר.
- הדק הרובה מורכב משתי לחיצות, זאת בכדי למנוע את ההדף הנגרם מלחיצה מהירה על ההדק. על הקלע ללחוץ בעדינות על הלחיצה הראשונה עד שהוא מרגיש התנגדות, עתה עליו להגיע אל הבול וברגע בו הוא מתאזן לסחוט את ההדק לאט ובעדינות עד להפלט הכדור, עתה עליו להמתין שתי שניות ורק אז להניח את הרובה ולהמשיך לכדור הבא.
