קיסר יפן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיסר יפן (ביפנית 天皇, טֶנוֹ, מילולית: מלך-אל) הוא ראש המדינה היפנית, והעומד בראש המשפחה הקיסרית.
מאז תחילתה של ההיסטוריה היפנית ועד לאמצע המאה ה-19 נע תפקידו של הקיסר ביפן הלוך וחזור מתפקוד כפקיד רשמי בעל תפקידים טקסיים בלבד ועד לשלטון במדינה כשליט קיסרי בפועל. תחת החוקה הנוכחית של יפן, הקיסר הינו דמות טקסית בעיקרה המהווה סמל שלטוני הכפוף לחוקת המדינה, בדומה לשרידי מלכות אחרים בעולם.
הקיסר הנוכחי ביפן (תחילת 2005) הוא הקיסר אקיהיטו שעלה לכס הקיסר עם מות אביו הקיסר הירוהיטו בשנת 1989.
משכנו של קיסר יפן מאז אמצע המאה ה-19 הוא ארמון קוֹקִיוֹ, אשר נמצא בליבה של טוקיו, לפני המעבר לארמון זה התגוררה המשפחה הקיסרית בעיר קיוטו.
חלק מהתאריכים והפרטים המובאים בערך זה נמצאים תחת מחלוקת מתמדת המתנהלת בקרב ההיסטוריונים של יפן. מרשימת קיסרי יפן בעבר עולה כי חלק מהקיסרים הנמנים עליה מתו בגיל צעיר מאוד, כזה שמערער את עובדת היותם ברי יכולת שלטונית כלשהי, שלטונם של אחדים מהנמצאים ברשימה היה למעשה שלטון שמאחוריו התקיים שלטון צללים של קיסר שפרש כביכול לנזירות, אך המשיך למעשה לשלוט בפועל, וחלק מהקיסרים מילאו תפקיד טקסי משני כל כך עד שהקשר בינם ובין שלטון היה מקרי בהחלט. עם זאת, ישנה חשיבות רבה למניית כל אחד מהקיסרים הרשמיים של יפן ברשימה כיוון שתקופת שלטונו של קיסר מסוים היא דרך החלוקה המקובלת לתקופות היסטוריות בהיסטוריה של יפן אפילו בימינו.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפקידים
תפקידו של הקיסר מוגדר בפרק הראשון של החוקה של יפן. הפסקה הראשונה במסמך מגדירה את הקיסר כסמל המדינה. הפיסקה השביעית מסמיכה אותו לתפקיד ראש המדינה הכפוף לייעוץ ולאישור הקבינט. בניגוד למונארכיות חוקתיות אחרות, לקיסר יפן אין סמכויות נוספות כגון הסמכת ראש ממשלה, פיטורי ראש ממשלה, פיזור הפרלמנט וכו'.
על אף שהוא ממלא חלק גדול מתפקידיו של ראש המדינה, ישנה מחלוקת רבת שנים ביפן לגבי האם הקיסר צריך להיות ראש המדינה בפועל או האם הוא אמור להיות דמות שרק מתנהגת כראש מדינה. מאמציהם של פלגים שמרניים ביפן של שנות החמישים של המאה ה-20 להגדרת הקיסר מפורשות כראש המדינה בפועל עלו בתוהו, אולם הקיסר ממלא גם כיום את מרבית התפקידים הדיפלומטיים אותם ממלא כל ראש מדינה בעולם.
[עריכה] היסטוריה
למרות רציפותה לכאורה של השושלת הקיסרית ביפן, הכח הממשי שהיה מונח בידיו של הקיסר השתנה רבות במהלך ההיסטוריה. הקיסרים הקדומים של יפן, שתוארו בכרוניקות עתיקות, דוגמת הקיסר ג'ימו, נחשבים היום לדמויות מיתיות שלא התקיימו במציאות ואין אף ראיה היסטורית מוצקה לקיומן. ההיסטוריונים מאמינים שהקיסר הממשי הראשון של יפן היה הקיסר אוג'ין אולם תאריכי שלטונו המדוייקים אינם ברורים. הכרוניקות העתיקות מתארות את הקיסר היפני כצאצא ישיר של אלת השמש וכבן לשושלת ארוכה ורציפה שלא נקטעה לאורך ההיסטוריה, אולם החוקרים מפקפקים בקשר שבין הקיסר אוג'ין לבין אבותיו הקדומים המתוארים בכרוניקות אלו. בני המשפחה הקיסרית ביפן נטו מאז ומעולם להמנע מקשרי נישואים עם בני משפחות מלכותיות אחרות באירופה. אולם אין להסיק מכך שכל אבותיו של הקיסר הינם יפנים. שבטים יפנים קדומים שמזוהים עם אבות המשפחה הקיסרית נמצאו כקשורים מאוד לקוריאה, ולפי המיתוסים היפנים אימו של הקיסר קאמו הייתה גם היא צאצאית למשפחת מלוכה מקוריאה.
החל משנת 1100 ועד לשנת 1868, היה הכח השלטוני ביפן מצוי בידי השוגונים, ולא בידיו של הקיסר. השוגונים הקפידו לקשור את משפחותיהם למשפחה הקיסרית בכדי לשמר את כוחם וכך נוצרו משפחות רבות שהיו "חצי קיסריות". כאשר הגיעו ראשוני האירופאים ליפן במאה ה-15, הם תיארו את היחסים בין הקיסר לשוגון כמו ביחסים בין האפיפיור ברומא לקיסרים האירופאים.
עם פרסומה של החוקה הראשונה של יפן ב-1889, העביר הקיסר רבות מזכויותיו כשליט יחיד לנציגי העם, אולם הוא נשאר לעמוד בראש האימפריה. על אף שהושפעה מהחוקות האירופאיות, החוקה החדשה לא הייתה דמוקרטית כמו שציפו ביפן שהיא תהיה. הקיסר נשאר בעל סמכויות רחבות ועמומות שעד מהרה החלו להיות מנוצלות על ידי חוג הסובבים את הקיסר לטובת חיזוק מעמדו של חוג זה בצמרת השלטונית של יפן. בשנות השלושים של המאה ה-20 היה הפרלמנט היפני מורכב ברובו מאנשי צבא פאשיסטים בהשקפתם אשר ניצלו את הקיסר ואת אלוהותו כסיבה להפיכתה של יפן לאימפריה לאומנית קיצונית שדוגלת בהתפשטות אל תוך המדינות שסובבות אותה. עם פרוץ מלחמת העולם השניה, הפך הקיסר לסמל שלמענו חונכו החיילים היפנים להלחם וגם למות. הקיסר עצמו למרות זאת, הוסתר ברוב תקופת המלחמה מעיני העולם, ותפקידו כמכריע במהלכי המלחמה שנוי במחלוקת, אם כי רוב החוקרים מניחים כיום כי הוא הוטה ותומרן על ידי מפקדי הצבא.
[עריכה] מלחמת העולם השניה
לאחר כניעתה של יפן בפני כוחות בנות הברית בסופה של מלחמת העולם השניה, הפך הקיסר לסמל לאומי בלבד, ללא כל סמכות שלטונית, ותקפידו מקביל למשל לזה של מלכת בריטניה. כדי למנוע אנרכיה בחברה היפנית של סוף המלחמה, החליט הנציב האמריקאי ליפן דאגלאס מקארתור להשאיר את הקיסר הירוהיטו על כסאו, וזאת כדי לא לקטוע את רצף המשכיותה של המשפחה הקיסרית, קטיעה שהייתה מזעזעת בצורה קשה את יסודות החברה ביפן. הירוהיטו שמר אם כן על כסאו, על אף ההתנגדות החריפה לכך מצד נשיא ארצות הברית הארי טרומן - שרצה להעמידו לדין בעוון פשעי מלחמה, אך עם זאת נשללה ממנו אלוהותו והוא הפסיק למעשה לטעון להיותו "אל חי".
[עריכה] המשכיות השושלת הקיסרית
ירושת התואר קיסר ביפן מעוגנת על פי חוקי הפרלמנט. עפ"י החוקים הקיימים בימינו (החל מ-1867, קודם לכן היו קיסריות ביפן) לא יועבר התפקיד לבתו של הקיסר אלא רק לאחד מבניו הזכרים. ב-2005 נשקלה בפרלמנט היפני האפשרות לשנות חוק זה כיוון שליורש העצר, הנסיך נארוהיטו, בנו של הקיסר המכהן, אקיהיטו, ישנה רק בת אחת. בחורף 2006 הושעה הדיון לגבי שינוי החוק עד שיתקדם הריונה של הנסיכה קיקו, אשתו של הנסיך אקישינו, בנו השני של הקיסר. ב-6 בספטמבר 2006 נולד לנסיכה קיקו בן זכר, ובכך נפתרה לעת עתה סוגיית הירושה, אשר העסיקה את המשפחה הקיסרית והעם היפני.
