פליאה אלבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פליאה אלבק (1937 - 27 בספטמבר 2005), משפטנית ישראלית, זכורה בעיקר כמי שליוותה את הקמת ההתנחלויות.

אלבק, בתו של מבקר המדינה יצחק נבנצל ואחותו של הרב אביגדור נבנצל, הייתה במשך 24 שנים מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. בתפקידה זה, ובעיקר תחת ממשלות הליכוד בשנים 1977 - 1992, עסקה במעמד המשפטי של ההתנחלויות ושל השטח שעליו הוקמו. בעוד שההתנחלויות שהוקמו בתקופת שלטון המערך הוקמו על קרקעות שהופקעו מהפלסטינים בנימוק בטחוני, מדיניות הליכוד הייתה שיש להקים את ההתנחלויות דווקא על אדמות מדינה ולא על קרקעות פרטיות. אלבק הגדירה את המנגנון המשפטי שאיפשר להכריז על הקרקע כאדמת מדינה על פי החוק העות'מני מ-1858, ועל שטחים כאלו הוקמו כ-90% ממהתנחלויות ביהודה ושומרון. לצורך פעילותה אף סיירה בשטח, לרבות באמצעות מסוקים. לימים התגאתה בכך שכל פעולותיה עמדו במבחן בג"ץ. אף על פי כן ספגה ביקורת רבה מחוגי השמאל, שראו בפעילותה דוגמה לאופן שבו מצדיק המנגנון הבירוקרטי והמשפטי פגיעה בזכויות אדם. מנגד ספגה ביקורת גם מהצד הימני על התנגדותה העיקשת להפקעת קרקעות מאנשים פרטיים. אליקים העצני, מאנשי קריית ארבע סיפר כי "הכביש המוביל לקרית ארבע מתפתל ומתפתל, לעתים תוך סיכון חיי אדם, כי היא לא רצתה לקחת מהערבים את האדמה שלהם. חרקנו שיניים".

למרות ההשקפה הניצית שיוחסה לה, הביעה דעתה בשנותיה האחרונות בריאיון לעיתון הארץ כי בהתנחלויות יש אלמנט של זמניות ולמתנחלים אין זכות קניין על בתיהם על פי המשפט הבינלאומי הפומבי. באותו ראיון אמרה כי:

"התפקיד שהיה לי בעניין ההתנחלויות היה לבדוק שהקרקע שמבקשים להקים בה התנחלות היא אדמת מדינה ושלא פוגעים באף אדם פרטי. הרעיון הזה מאוד דיבר אל לבי והמדיניות הזאת מאוד קסמה לי. מצד אחד ליישב את ארץ ישראל, ואני גדלתי על ברכי הציונות בלי מירכאות, ומצד שני לא לפגוע באף אדם כשעושים את זה. להגן על הפרט ולתת למדינה אפשרות לבצע את תפקידה. (...) יש למעלה ממאה יישובים שבנויים על חוות הדעת שלי. תמיד כשבאתי לבקר בהם, הרגשתי שהם כמו ילדים שלי".

בשנות התשעים עזבה את התפקיד, כנראה על רקע פוליטי, ופתחה משרד פרטי.

התגוררה בעיר העתיקה בירושלים. הייתה נשואה לפרופ' שלום אלבק, חוקר תלמוד ומשפט עברי, ואם לחמישה. מתה ב-27 בספטמבר 2005 ממחלת הסרטן.