ניספור נייפס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'וזף ניספור נייפס (Joseph Nicéphore Niépce) (7 במרץ 1765 - 5 ביולי 1833) ממציא צרפתי, מחלוצי הצילום. בן למשפחת אצולה מיוחסת, נולד בעיר Chalon-sur-Saône שבחבל בורגונדי.
ההיסטוריה של המצאת הצילום הנה סבוכה ומסוכסכת, ולטכניקה זו אבות רבים. עם זאת, מקובל לראות את ניספור נייפס כממציא הראשון שהצליח ללכוד ולקבע את הדימוי שנוצר בגב המצלמה (קמרה אובסקורה) בסביבות 1826 או 1827. היכולת לקלוט דימוי בקמרה אובסקורה על גבי משטח רגיש לאור הייתה מוכרת עוד לפניו, אולם רק כעת נמצאה דרך לקבע את הדימוי, כדי שלא ימשיך להשחיר בעת הוצאתו מן המצלמה אל האור.
נייפס עסק בפיתוח המצאות שונות עם אחיו, קלוד. הונה של משפחתם, למרות שנפגע בעקבות המהפכה הצרפתית, אפשר לאחים להקדיש את זמנם לניסויים. בשנת 1807 הוציאו האחים נייפס פטנט על המצאת ה"פיראולופור" (Pyréolophore), גרסה מוקדמת של מנוע בעירה, בעזרתה הצליחו להשיט סירה בנהר הסון. ב-1816 החל נייפס לערוך ניסויים פוטוכימיים במטרה לקבע את דימויי הקמרה אובסקורה. ראשית, ערך ניסויים במלחי-כסף, אשר משחירים בהיחשפם לאור היום, והצליח ליצור דימוי נגטיבי. ואולם, הדימוי שהתקבל השחיר ונעלם ברגע שהוצא מהמצלמה. ב-1822 המציא את הדפס-המגע (קונטקט) הראשון: רפרודוקציה מרישום שהונח ישירות על לוח סיד או נחושת המרוחים בביטומן (סוג של זפת). הביטומן, ידע נייפס, מתקשה בזמן החשיפה לאור, אך באזורים שלא נחשפו - משום שהיו תחת הצל שיוצרים קווי הרישום - החומר נותר גמיש. אי לכך, לאחר החשיפה ניתן היה להסירם בעזרת שמן-לבנדר ונפט, ולחשוף את הלוח המקורי. על הלוח התקבל נגטיב של הרישום המקורי (האזורים שהיו בהירים העבירו דרכם אור, שהקשה את הביטומן השחור). כעת שטף נייפס את הלוח בחומצת-נתר: החומצה עיכלה רק את אזורי הסיד או המתכת החשופים, ולא פעלה על האזורים שכוסו בביטומן. לאחר השטיפה הסיר נייפס את שאר הביטומן, וקיבל לוח עם דימוי צרוב, שממנו ניתן היה ליצור הדפסים על נייר. טכניקה זו אפשרה, כאמור, ליצור רפרודוקציות, אך רק מרישומים קוויים, שבהם אין גווני-ביניים אלא רק אזורים לבנים ושחורים. בשל חוסר יכולתה להתמודד עם גוונים רציפים, לא הייתה השיטה יעילה לשימוש בקמרה אובסקורה, ועדיין לא הייתה בבחינת צילום.
נייפס המשיך לשכלל את המצאתו, לה קרא "הליוגרפיה" (רישום-שמש). הוא נטש את שיטת ההדפס וניסה להגיע לדימוי מוגמר ישירות על לוח נחושת. כנראה שבשנת 1826 הצליח להשיג דימוי קבוע ראשוני, שהפך לצילום הראשון בהיסטוריה: "נוף מחלון בלה-גרא". לשם צריבת הדימוי בגב הקמרה אובסקורה נדרשה חשיפה ארוכה בת שמונה שעות, ככל הנראה. בחינה של הצללים בתצלום מוכיחה שהשמש נעה בעת החשיפה מצד אחד של התמונה לצדה השני. את לוח הנחושת החליף בלוח-כסף ממורק מרוח בביטומן, אותו חשף לאדי יוד לאחר החשיפה. הדימוי שנוצר על הלוח היה פוזיטיבי ורב-גוונים, אך הטכניקה עדיין הייתה מסורבלת ודרשה זמן חשיפה רב לשמש ישירה.
ב-1827 פגש נייפס את ז'אק לואי דאגר, צייר ומעצב תפאורות שערך גם הוא ניסויים פוטוכימיים בעזרת הקמרה אובסקורה. דאגר הניח בגב הקמרה אובסקורה אבקה מחומרים זרחניים, שקלטו את האור המוקרן מהעדשה ויצרו דימוי זוהר, אשר נותר נראה למשך כמה שעות בטרם דהה. שני הממציאים התרשמו זה מהמצאותיו של זה, והחליטו לחתום על הסכם שותפות, ב-1829, למען פיתוח משותף של ה"הליוגרפיה". דאגר ונייפס הוסיפו שיכלולים רבים בטכניקה, וב-1832 המציאו תהליך צילום חדש: פיזוטוטייפ (Physautotype). ואולם, בטרם הספיקו המצאות אלו להגיע לכלל שלמות, נפטר נייפס במפתיע ב-1833.
למרות שהיה הראשון שהצליח לייצר תצלום, נדחק שמו של נייפס מתולדות ההמצאה, והושם בצלו של שותפו דאגר. דאגר המשיך לשכלל את הטכניקה, קיצר את משך זמן החשיפה לאור, והמציא לבסוף תהליך צילום אחר שקרוי על שמו - דאגרוטיפ. הדאגרוטייפ סיפק דימוי יחידאי (ללא נגטיב וללא יכולת שכפול), חד ועשיר בפרטים, ובזמן חשיפה סביר שאיפשר צילום פורטרטים. הוא הפך לצורת הצילום המסחרי הראשונה וזכה להצלחה עצומה.
החוזה שנחתם בין הממציאים ב-1829 הבטיח את זכויותיהם של יורשי נייפס (או דאגר) במקרה שאחד מהם ימות, ואכן דאגר המשיך לעבור עם איזידור נייפס, בנו של ניספור, על פיתוח ההליוגרפיה ופיזוטוטייפ, אך בה בעת הסתיר ממנו את מחקריו העצמאיים לפיתוח הדאגרוטייפ, ולכן קרוייה ההמצאה על-שמו. ב-9 בינואר 1839 הציג דאגר את שלושת ההמצאות בפני האקדמיה הצרפתית למדעים, וב-19 באוגוסט הכריזה עליהן האקדמיה רישמית. בתמורה להסכמה לפרסם את התהליך בפומבי, הסכימה ממשלת צרפת להעניק פנסיה שנתית על-סך 6,000 פרנק לדאגר ו-4,000 פרנק לאיזידור נייפס. דאגר זכה לפרסום עולמי, ושמו של נייפס נשכח כמעט. ב-1841 פרסם איזידור ספרון בשם: "History of the discovery improperly misnamed Daguerreotype, preceded by a note from its real inventor Joseph-Nicephore Niépce", והחל במאבק להשבת מקומו של אביו למקומו הראוי בתולדות הצילום.
מאז 2004 תצלומו של נייפס, "נוף מחלון בלה-גרא", מוצג במרכז הארי רנסום (Harry Ransom Humanities Research Center) באוניברסיטת טקסס שבאוסטין.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר המוקדש לניספור נייפס
- אתר מוזיאון ניספור נייפס בבורגונדי
- אודות התצלום הראשון, אתר אוניברסיטת טקסס
- מכתב של נייפס "על ההליוגראפיה" (צרפתית)
[עריכה] לקריאה נוספת
- Schaaft, Larry J, "Invention and Discovery: Firt Images", in: Beauty of Another Order, Ann Thomas (ed.), Yale University Press, 1997
- Jay, Paul, Niepce, Genèse d'une invention, Société des Amies du Musée Nicéphore Niépce, Chalon-sur-Saône 1988
- Fouque, Victor, The Truth Concerning the Invention of Photography: Nicephore Niépce, His Life, Letters and Works, New York: Tennant and Ward, 1867, 1935
