דאגרוטיפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תמונתו המפורסמת ביותר של אדגר אלן פו שצולמה בטכניקת דאגרוטייפ בשנת 1848 זמן קצר לפני מותו

דאגֵרוֹטִיפּ (Daguerreotype) הוא שמו של אחד מתהליכי הצילום המוקדמים ביותר, ששוכלל ב-1836 על-ידי הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר (Daguerre חי 18 בנובמבר 1787 - 10 ביולי 1851), בעקבות המצאת ההליוגרפיה ב-1826 על-ידי שותפו לשעבר של דאגר, ז'וזף ניספור נייפס (חי Joseph Nicéphore Niépce1765-1833). התהליך בוסס על טכניקה המטביעה את הדימוי המצולם באופן פוזיטיבי, ישירות על פני לוח כסף ממורק. הדאגרוטיפ היה אופן הצילום המיסחרי הראשון, והיה נפוץ בעיקר בשנות הארבעים והחמישים של המאה ה-19.

ב-19 באוגוסט 1839, בישיבה חגיגית משותפת של האקדמיה הצרפתית למדעים ולאמנויות, הציג לציבור ראש האקדמיה למדעים, פרנסואה ארגו (Arago) את שיטת הדגראוטיפ, והכריז כי תהליך הצילום החלוצי של דאגר ונייפס יהיה חופשי לשימוש ומשוחרר מרשיונות וזכויות פטנט. בעבור פרסום השיטה, שכללה ויתור על זכויות הפטנט לשימוש בדגראוטיפ, קיבל דאגר ממשלת צרפת פנסיה שנתית לכל חייו על-סך 6000 פרנק, ואילו איזדור נייפס, בנו של ניספור, קיבל פנסיה על-סך 4000 פרנק. מחווה אצילית זו נעשתה, ככל הנראה, גם במטרה לסכל את הטענות לזכויות היוצרים של האנגלי ויליאם הנרי פוקס-טלבוט (חי Fox-Talbot 1800 - 1877) וגם מתוך ההכרה במורכבות הדרישה לאכוף זכויות פטנט לרוחב אירופה וארצות הברית.

להמצאת הדגראוטיפ קדמו התצלום הראשון (שנשמר) משנת 1826 שצילם ניספור נייפס, ושיטת הנגטיב-פוזיטיב שהמציא פוקס-טלבוט כבר בשנת 1835. דאגר עצמו צילם דגראוטייפים מאז 1836, ואם זאת תאריך פרסום ההמצאה ב-1839 מקובל כתאריך בו הומצא רשמית הצילום.

צילום הדגרוטיפ שונה מהצורה המוכרת לנו כיום בכך שאין לו כל נגטיב, ולכן לא ניתן ליצור ממנו העתקים. כל תצלום דגרוטיפ הנו יחידאי, ונראה חלופות כפוזיטיב או כנגטיב, בהתאם לצורת נפילת האור.

הדגרוטיפ שימש מאז המצאתו ככלי מדעי באופנים שונים, למשל בתצלומי-מיקרוסקופ, בתצלומים אסטרונומיים בעזרת טלסקופ, בתצלומי-רפואה וכמרכיב במכשירים לניסויים באור. עם זאת, עיקר שימושו היה ביצירת פורטרטים; תוך שבועות ספורים מפרסום התהליך שופרה ההמצאה, וזמן החשיפה קוצר, כך שניתן היה להשתמש בה לצילום פורטרט. כעת יכלו בני המעמד הבינוני החדש לרכוש דימוי של עצמם במחיר זול יחסית. הבעלות על דיוקן עצמי, שהייתה לפנים פריבילגיה של בני המעמדות העליונים, הפכה לנפוצה ולהמונית כעת.

הדאגרוטיפ זכה להצלחה אדירה ולתפוצה עצומה: עשרות חנויות צילום נפתחו, בהם יכלו אנשים להצטלם ולרכוש דימוי של עצמם. ואולם, תוך שני עשורים פותחו שיטות צילום אחרות שהחליפו את הדגרוטיפ.

[עריכה] לקריאה נוספת

Barger, M. Susan and William B. White, The Daguerreotype Nineteenth-Century Technology and Modern Science, Washington Smithsonian Institution Press, 1991
Gernsheim, Helmut and Alison, L.J.M. Daguerre: The History of the Diorama and the Daguerreotype, New York: Dover Pub. Inc., 1968
Schaaft, Larry J., "Invention and Discovery: First Images", in: Beauty of Another Order, Ann Thomas (ed.), Yale University Press, 1997