משל המערה של אפלטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משל המערה של אפלטון היא אחת המטאפורות הידועות ביותר מאת הפילוסוף הנודע, אשר נועדה לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החוכמה.
המשל המוצג בספרו "המדינה" מספר על קבוצת אסירים שנכלאה מגיל רך במערה חשוכה ואשר רותקו בשלשלאות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד ולא יכול עוד לנוע. מאחורי האסירים בוערת מדורה שלא נכבית לעולם. בין האש לבין האסירים חולפות בריות אשר יוצרות כל מיני צלליות על הקיר המואר. כאשר משמיעה אחת הבריות את קולה, שומעים האסירים את ההד השב מן הקיר, לפיכך סבורים האסירים כי מה שהם רואים בקיר היא בעצם בבואה של החיים המציאותיים. בהנחה שאחד האסירים מצליח להשתחרר מכבליו, הוא קם ממקומו ומפנה את ראשו אל האור הבהיר שמפיצה אש המדורה, ועיניו שמורגלות לחשכה אינן רואות דבר בתחילה עד אשר הן מתרגלות למציאות החדשה. כשהוא יוצא את המערה, מכה בו אור היום ועיניו שוב לא מסוגלות לראות דבר עד אשר הן מסתגלות למצב החדש. בסופו של דבר, יכול האסיר הנמלט להבחין גם באורה של החמה ובצילו שלו. במידה שישוב למערה כדי לספר לחבריו שהצללים הכהים בתוך המערה הם גופים צבעוניים מחוץ למערה, כי אז יתכן שיתקל בעוינות מצידם אשר עלולה להביא לאסונו.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- משל המערה של אפלטון על פי הגרסה של יוסטיין גורדר, בספרו "עולמה של סופי".
- מידע נוסף על משל המערה של אפלטון מאתר אקרופוליס החדשה
- ספר המתבסס על משל המערה של אפלטון: 'המערה' \ ז'וזה סאראמאגו, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2000.
