משה פיינשטיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה 1895 - י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו 1986). פוסק הלכה. מחשובי הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית במאה ה-20.
נולד ברוסיה בשנת תרנ"ה (1895) ביום הולדתו של משה רבנו, ונקרא על-שמו. ברוסיה למד ואף כיהן ברבנות עד הגירתו לארצות הברית בשנת תרצ"ז (1937). שימש כראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק.
פיינשטיין היה מוכר כפוסק החרדי הגדול בארצות הברית. אלפי תשובותיו בהלכה הופצו בעולם היהודי כולו. בין היתר הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות, רפואה והלכה וכן בעיקרי היהדות. כמו כן היה פעיל בעניני ציבור וחינוך בקהילה היהודית. ראה הפלות כרצח, התנגד בחריפות לתנועה הרפורמית ולקונסרבטיבית, אך מדבר זה יצאה קולא, שכן לא החשיב לעניין ממזרות נישואים שנערכו בטקס רפורמי או קונסרבטיבי ונישואים אזרחיים. התיר הפריה מלאכותית של אישה מזרע גבר לא יהודי, דבר שאחרים ראו בו ניאוף לכל דבר והתקיפוהו על כך. דעתו בנושא השתלת איברים שנויה במחלוקת, בתחילה החמיר מאוד ויש הגורסים ששינה השקפתו לבסוף. פיינשטיין סבר ש"אין בידינו להועיל להומוסקסואלים המבקשים לעצמם היתר".
במורשתו אוחזים חוגים חרדים מצד אחד ומצד שני חוגים אורתודוקסים מודרניים שעליהם נמנים חתנו ונכדיו.
נפטר בניו-יורק בשנת תשמ"ו (1986). בהלוויתו שהתקיימה בחג הפורים בירושלים השתתפו מאות אלפים.
לקראת סוף חייו ולאחר פטירתו, עסקו חתנו רבי משה טנדלר ונכדו הרב שבתי רפפורט במלאכת ההוצאה לאור של כתביו השונים.
[עריכה] מדבריו
- צבא מול לימוד תורה
- הנה שאף שעניין צבא ההגנה הוא דבר גדול אבל עניין לימוד התורה ללומדי תורה עוד יותר גדול גם מלהגן על המדינה... ולכן ודאי מי שיש לו תשוקה ללימוד התורה ולהעשות גדול בתורה ובהוראה וביראת שמים יש לו לילך לישיבות הגדולות ויהיה ברכה לכלל ישראל והגנה גדולה לכל ישראל
- בת מצווה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת, ואי איישר חילי (לו היה לי הכוח) הייתי מבטל במדינתנו גם סדר בר המצווה של הבנים
- בין לתוספות, בין לרמב"ם ואף לרש"י... איסור רציחה מ"לא תרצח" גם על עובר... ואסור להורגו אף לפיקוח נפש... רק להצלת אמו שלא תמות בלידה
- טען שאין בידינו להועיל להומוסקסואלים המבקשים לעצמם היתר. את דברי חז"ל (נדרים נא, ב) על כינוי התורה "תועבה" ("תועה אתה בה"), פירש הרב בהתאמה לממצאי המחקר המדעי-הרפואי של זמנו: "במשכב זכר אין כלל תאווה מצד הטבע, וכל המתאווה לזה הוא רק תועה מהטבע..." (שו"ת "אגרות משה", אורח חיים, ד, קטו).
[עריכה] ספריו
- אגרות משה - ספרו המוכר ביותר. חיבור זה הוא ברובו שו"ת וחלק ממנו חקירות בהלכה. הספר מונה שמונה כרכים של תשובות בהלכה, על שאלות שנשאל על ידי קהילות יהודיות מכל רחבי ארצות הברית. החלק האחרון יצא לאור לאחר מותו ועורר דיון על מהימנות תשובות "נועזות" מסוימות שפורסמו בו לראשונה.
- דברות משה - שיעורים בסוגיות הש"ס. בשו"ת אגרות משה מתייחס לעיתים גם לשאלות שנשאל על ספרו זה.
- דרש משה - שני חלקים על נושאי אגדה ופרשת השבוע.
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |