מרקוס קלאודיוס מרקלוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במצביא רומי בתקופת הרפובליקה. לערך העוסק באחינו של אוגוסטוס קיסר, ראו מרקוס קלאדיוס מרקלוס (המאוחר).
מַרְקוּס קלַאוּדִיוּס מַרְקֶלּוּס (לערך 268 – 208 לפנה"ס), מהמצביאים הרומיים בזמן המלחמה הפונית השנייה וכובש סירקוסאי.
בכהונתו הראשונה כקונסול, יחד עם גנאיוס קורנליוס סקיפיו קלבוס, עסק במלחמה עם הגאלים האינסוברים. במהלך המלחמה זכה בספוליה אופימה, הכביר בתארים הרומיים, בפעם השלישית והאחרונה בהיסטוריה הרומית עבור הרג וירידומרוס, ראש השבט בו נלחם.
במלחמה הפונית הראשונה, הוא נאבק בחמילקרת ברקה בסיציליה. בשנת 216 לפנה"ס (עת המלחמה הפונית השנייה), לאחר ההפסד הרומי בקאנה, הוא לקח את הפיקוד על שארית הצבא בקוריוסיום, ולמרות שלא הצליח למנוע את עריקת קפואה לצד הקרתגי, הוא הציל את נולה ודרום קמפניה. בשנת 214, מרקלוס היה בסיציליה כקונסול בתקופת המרידה של סירקוזי. מרקלוס הסתער על העיר, אך ללא הואיל נוכח המצאות ארכימדס שהגנו עליה.
במשך שנתיים של מצור דחף את דרכו לתוך העיר באופן הדרגתי. מרקלוס חס על חיי יושבי העיר, אך לקח את רכושם כשלל, לימים מנהג מקובל. בתקרית, אחד מחייליו רצח את ארכימדס, בניגוד להוראת מרקלוס.
הוא מונה לקונסול פעם נוספת בשנת 210. בכהונה זאת כבש את סלפיה באפוליה, שנקלחה מוקדם יותר בידי חניבעל, בעזרת סיעה רומית בעיר. הוא המית את חיל המשמר הנומידי בעיר. כפרוקונסול בשנה העוקבת, תקף את חניבעל סמוך לונוסיה, ואחר קרבות נואשים נסוג לעיר. הוא הואשם בחוסר יכולת צבאית, ועזב את צבאו כדי להגן על עצמו ברומא. בכהונתו האחרונה כקונסול (208), הוא ועמיתו נהרגו בזמן שתרו את השטח סמוך לונוסיה.
