משתמש:מישהי שאיכפת לה/ארגז חול/הגירסא הראשונית של הערך "שמע ישראל"

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בבקשה לא לערוך את הדף ליאת.שיחה מישהי שאיכפת לה 18:30, 24 דצמבר 2005 (UTC) בס"ד

הגירסא הראשונית של הערך "שמע ישראל": שמע ישראל הוא פסוק שאנשים אומרים אותו בהזדמנויות שונות והוא מבטא הכרה בעובדה שיש א-לוקים בנוסף להכרה המתבטאת בדברים נוספים. הפסוק נמצא בתפילות המרכזיות שמתפללים במהלך היום והן:שחרית, וערבית, ובקריאת שמע שעל המיטה.

[עריכה] הגירסא הנוכחית של הערך

שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים, פרק ו, פסוק ד': "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". הפסוק נתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן הוא נאמר בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר ובכל ערב, בקריאת שמע - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות על קידוש השם.

מבחינת תוכנו, הפסוק הוא קריאה לעם ישראל להכיר באלוקותו של ה', בהיותו א-לוקיו של עם ישראל, ובהיותו אחד ויחיד (כתפיסת המונותאיזם). במקור אמר אותו משה רבנו במהלך נאומו לעם ישראל לפני מותו.

בספר התורה מופיע הפסוק "שמע ישראל" ובו אותיות ע' של שמע וד' של אחד מוגדלות (אותיות רבתי). בעקבות כך הוא נדפס כך גם בחלק מהסידורים. לפי התלמוד הבבלי (מסכת ברכות, דף י"ג ע"ב) חשוב להאריך בהגיית המילה "אחד", בעיקר באות ד' שלה.

בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות (ס"א, ב'), מופיע סיפור מותו של רבי עקיבא, המדגים אמירת "שמע ישראל" בעת מוות על קידוש השם:

"בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמיים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".

[עריכה] ראו גם

• עיקרי האמונה היהודית
• קריאת שמע

[עריכה] קישורים חיצוניים

• רוני מגידוב; מיכל שמחון, "שמע ישראל ה' א-לוקינו ה' אחד", באתר "מקראנט"
• דוד דב לבנון, שמע ישראל - קבלת עול מלכות שמים