מים מזוקקים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מים מזוקקים הם מים שעברו תהליך של ניקוי מחלקיקים, ממינרלים וממלחים. הזיקוק מתבצע על ידי אידוי של מים ועיבוי של האדים. באופן זה כל המומסים נשארים בצורת מוצק ורק המים הופכים לגז ומתעבים בחזרה לנוזל נקי, ללא כל תוספים.
בסביבה נקייה מי גשם ומי קרחונים נמסים (שמקורם אף הוא גשם) הם מים מזוקקים באופן טבעי, אך בדרך כלל הם סופחים חלקיקים ומזהמים מהאוויר ומהקרקע ולכן כבר אינם מזוקקים.
יש מחלוקת לגבי הסיכון או הכדאיות שבשתיית מים מזוקקים. המצדדים טוענים שמים מזוקקים הם המים הטהורים ביותר שבנמצא, ויש להם יכולת מוגברת לנקות את הגוף מזיהומים. המתנגדים מזהירים שמכיוון שריכוז המלחים במים המזוקקים הוא נמוך מאד, הם עלולים לגרום לספיחת מים מוגברת בתאי הגוף עקב תהליכים של השוואת ריכוזים דרך אוסמוזה וכמו כן לספוח מהגוף מלחים ומינרלים שדרושים לו. לשתי הטענות אין גיבוי מדעי.
בניגוד למי ברז, מים מזוקקים הם מבודד חשמלי, כי אין בהם כמעט יונים. התנגדותם יורדת כשהם חשופים לאוויר הפתוח וקולטים אבק, מינרלים ומלחים.
ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
