מדיאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בדמות המיתולוגית מדיאה. לערך העוסק במחזה, ראו מדיאה (מחזה).

מדיאה (יוונית:Mήδεια) היא דמות של מכשפה מן המיתולוגיה היוונית, בת אייטס מלך קולכיס; נכדתו של אל השמש ושל קירקה; אישתו של יאסון.

דמותה של מדיאה מופיעה בכמה מקורות יוונים ורומיים. חלק מן המקורות מתמקדים בסיפור גיזת הזהב. אחד מן המקורות הללו הוא ספרו של אפולוניוס מרודוס (Apollonius of Rhodes) - 'ארגונוטיקה' (Argonautica) מן המאה השלישית לפנה"ס. בספר, המבוסס כנראה על מיתוסים ארכאים קדומים, מוצג מיתוס מסעו של יאסון, מנהיג הארגונאוטים בחיפושו אחר גיזת הזהב. בחיבור מבקשת הרה מאפרודיטה או מארוס לגרום למדיאה להתאהב ביאסון. מדיאה המאוהבת, מסיעת לו להשיג את גיזת הזהב על ידי בגידה באביה ועוזרת לו לברוח על ידי רציחת אחיה אבסיריטוס (Absyrtus).

גם בספר 'מטמורפוזות' מאת המשורר הרומי אובידיוס, מופיעה מדיאה כקוסמת העוזרת ליאסון להשיג את גיזת הזהב. לאחר שמדיאה ויאסון מפליגים לתסאליה, מדיאה מחדשת את נעוריו של איסון אבי יאסון על ידי שיקוי בו היא טובלת חרב ודוקרת את גרונו - "...ויזלו הדמים מעורקיו ויצאו, אז תמלאם בעסיס. אך רוה החותן מן הרוקח - (בא אל פצעו ואל פיו) - והנה זקנו, שערהו, פתע זרקו שיבתם וחידשו את גונם וישחירו." (מטמורפוזות, ספר שביעי, 285-289, תרגום שלמה דיקמן). עבור פליאס, אשר גזל את כסאו של איסון, היא רוקחת שיקוי נוסף ושונה ובכך גורמת לבנותיו של פליאס לדקור אותו בחרב ולגרום למותו. לאחר אירוע זה מדיאה נמלטת על ידי מעוף ועוברת בערים ובמקומות שונים. היא נוקמת בבעלה שבגד בה על ידי רציחת ילדיהם המשותפים. לאחר אירועים אלו, מדיאה מתחתנת עם אגאוס בן פנדיאון, מלך אתונה. היא מנסה להרעיל את תזאוס, בנו של אגאוס שאינו יודע על קיומו, אך לבסוף מציל המלך את בנו במקרה ומכיר בו.

מקורות אחרים מדגישים את דמותה של מדיאה לאחר מציאת גיזת הזהב. המוקדם שביניהם הוא במחזה "מדיאה" של אוריפידס, אשר הוצג לראשונה בשנת 431 לפנה"ס. במחזה הציג אוריפידס את מדיאה מתוך גישה חדשנית המסבירה את רציחת ילדיה בבגידת יאסון ולא בשגעון של מדיאה. במחזה, בבקשה נקמה נוספת ביאסון, היא שולחת לכלתו החדשה של יאסון שמלה מורעלת השורפת אותה באופן הדומה לכותנתו של הרקולס. הטרגדיה במחזה נעה בין הנאמנות לבגידה.

גירסה נוספת של המחזה מאת סנקה הרומי, תורגמה לעברית על ידי רפאל אליעז.

[עריכה] מקורות מודרניים

דמותה של מדיאה שימשה בסיס לכמה יצירות אמנות שונות במשך השנים.

• בשנת 1797 חיבר המלחין לואיג'י קרביני (Luigi Cherubini) את האופרה 'מדיאה' (Médée).
• המלחין המודרני דריוס מילהאוד (Darius Milhaud) חיבר אופרה בשנת 1939, לפי תמליל של רעיתו.
• המלחין האמריקאי סמואל ברבר (Samuel Barber) חיבר סוויטה לבאלט בשם "Medea's Meditation & Dance of Vengeance", בשנת 1955
• מדיאה, סרט משנת 1970 של הבימאי פייר פאולו פזוליני עם מריה קאלאס כמדיאה.
• מריה כריסטין (Marie Christine), מחזמר משנת 1999 המבוסס על פי סיפורה של מדיאה. המחזה זכה בפרס ה'טוני' על התסריט.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מדיאה

• 'ארגונוטיקה' בתרגום לאנגלית
• יאסון ומדיאה מאת אהרון שבתאי
• גיזת הזהב מאת אהרון שבתאי
• מדיאה-אקס - כתבה מעיתון הארץ על מופע אינטראקטיבי בפסטיבל עכו
• מדיאה - מופע מחול של הכיאוגרף דימיטריס פאפאיואנו