מארקוס פוריוס קאמילוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מארקוס פוריוס קאמילוס (Marcus Furius Camillus) (נולד בסביבות 446 לפנה"ס - 365 לפנה"ס) מצביא רומאי מהולל והאדם שנחשב במסורת הרומית כ"מייסדה השני של רומא" ורומולוס השני.

המקורות העיקריים על חייו ופועלו של קאמילוס הם טיטוס ליוויוס ופלוטארכוס. למרות שרבים מהפרטים המתוארים עליו נחשבים בעיני המחקר המודרני כאגדתיים, הדעה הרווחת היא שהוא הייתה דמות היסטורית אמיתית ושהתיאור של מעשיו נכון באופן כללי.

קאמילוס נולד למשפחה פטריקית מיוחסת. הוא היה בין הבולטים שבמנהיגי הרפובליקה הרומית במאות החמישית והרביעית לפנה"ס ובין השאר כיהן ככטריבון קונסולרי שש פעמים , כדיקטטור חמש פעמים וזכה בעריכתם של שישה |מצעדי ניצחון לכבודו. בשנותיה האחרונות של המלחמה בויי פיקד קאמילוס על הצבא הרומי וניצח על כיבוש וחורבן העיר בידי הרומים בשנת 396 לפנה"ס.

לאחר שריפת רומא בידי הגאלים בשנת 389 לפנה"ס מונה קאמילוס לדיקטטור פעם נוספת . כאשר הועלתה הצעה לנטוש את רומא השרופה ולהתיישב מחדש בויי, הוביל קאמילוס את ההתנגדות למהלך זה ואת בנייתה מחדש של רומא. לפי המסורת הרומית קאמילוס אף יצא אחרי הגאלים הנסוגים מרומא, והחזיר את הזהב שניתן להם כשוחד בתמורה לנסיגתם. סיפור זה נחשב כמפוקפק בעיני המחקר המודרני. חורבנה הזמני של רומא הוביל להתמרדות כללית ברומא, בעיקר על ידי האטרוסקים, קאמילוס הצליח לדכא מרידות אלה במהירות ולהחזיר לרומא את מעמדה הקודם. בשנת 367 לפנה"ס הכה צבא בראשותו של קאמילוס את הגאלים ליד אלבה.

קאמילוס פעל רבות כדי לפשר בין הפטריקים והפלבאים ולפי המסורת הרומית אף הקים בשנת 367 מקדש לכבוד "קונקורדיה", שמשמעותה אחדות לבבות, כדי לציין את סיומו של המאבק הבין מעמדי בין הפטריקים והפלבאים.

קאמילוס מת ממגפה בשנת 365 לפנה"ס.