לוטטיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לוּטֶטְיָה (lutetia או lutetia parisiorum או lucotecia, או בנוסח הצרפתי Lutèce) הייתה עיר בגאליה שלפני הכיבוש הרומי, ששכנה באי על נהר סן עליו שוכן היום האיל דה לה סיטה בלב פריז.
בסמוך ללוטטיה או בלוטטיה עצמה שכן השבט הקלטי, הפריסים, שהתיישבו באזור בערך במאה השלישית לפני הספירה. העיר מתועדת על–ידי יוליוס קיסר ב"המלחמות הגאליות" שלו, כמי שהוכנעה בעת מרד ורקינגטוריקס בשנת 52 לפנה"ס, אך תיארוך באמצעות טבעות עצים מגלה כי בניית דרך רומית במקום חלה אחרי שנת 4 לספירה, למעלה מחצי מאה אחר הכנעת ההתקוממות וכיבוש האזור על ידי רומי. שורש השם לוטטיה הוא ככל הנראה במילה "בוץ".
לוטטיה נבנתה בנוסח הרומי המקובל, עם דרכים החוצות אותה מצפון לדרום בדרך הקצרה ביותר דרך הביצות, וממזרח למערב. הבנייה הרומית התמקדה בשטח מצומצם מצפון לסן (אזור הלובר), על האיל דה סיטה ומדרום לו, באזור האוניברסיטֶה. מבנה בסיסי זה, שבו חצו הדרכים את השטח הבנוי במרחק של כשלוש מאות רגל רומאי זו מזו נשמר עד שלהי ימי הביניים. מסלול הציר המרכזי (cardo maximus) מצפון לדרום נשמר עד היום ברחוב סן ז'ק בגדה השמאלית ורחוב סן מרטן בגדה הימנית. הציר האופקי העיקרי נשמר במסלול רחוב סן אונורה וסן אנטואן (היום, ריבולי) עד כיכר הבסטיליה.
אוכלוסייתה של העיר מנתה בתקופה הרומית כשמונת אלפים איש וחשיבותה הייתה נמוכה יחסית. העיר עברה תהליך ניצור במאה השלישית, על–פי המסורת על–ידי דני הקדוש, שהפך לבישוף הראשון של העיר. העיר שינתה את שמה לפריז בשנת 212, כשהיא מאמצת בכך את שמו של השבט הקלטי הפריסים שישב במקום. במקביל, נזנחו בהדרגה החלקים על הגדה השמאלית של הסן, שבהם שכנו המרחצאות, התיאטראות והאמפיתיאטרון, והאוכלוסיה התרכזה בעיקר באי, שבוצר היטב. תהליך זה ביטא ככל הנראה את התפוררות עוצמתה וכוחה של האימפריה הרומית באותה תקופה.
כיום, נותרו רק שרידים מועטים לתקופה הרומית של העיר: הקריפטה מתחת לכיכר שלפני קתדרלת נוטר-דאם, שחזור חלקי של האמפיתיאטרון מן המאה הראשונה ב-Arènes de Lutèce (בדרך מונגו). במוזיאון ימי הביניים של פריז ישנם שרידים נוספים, שהבולט בהם הוא הפיליאר דה נוטה (Pillier des nautes, עמודי הנווט), מונומנט ליופיטר מטעם גילדת אנשי הסירות מתקופת קיסרותו של טיבריוס. על המונומנט מופיעים בצוותא גם אלים רומאיים וגם אלים גאליים, דבר המעיד על שימור של התרבות הגאלית גם תחת השלטון הרומי.
