ישראל אלתר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ישראל אלתר (כד תשרי תרנ"ה 1894 - ב' אדר תשל"ז 1977) מאדמור"י גור ומחבר ה"בית ישראל".
רבי ישראל אלתר נולד בפולין באסרו חג הסוכות (בחו"ל), כ"ד תשרי תרנ"ה (1894). היה בנו השלישי של בעל ה"אמרי אמת" וכיהן כאדמו"ר אחריו. עד גיל עשר למד אצל סבו בעל השפת אמת ונודע כעילוי. היה ידוע בייחוד בהקפדתו על זמנים. התחתן בגיל שלש עשרה עם בתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, איתו למד עד גיל שש עשרה.
לפני השואה הייתה חסידות גור אחת הגדולות באירופה, ולכן הייתה לו השפעה רבה בקריאתו לעלות לישראל, בניגוד לאדמו"רים אחרים.
בזמן השואה ברח מפולין לארץ ישראל, אך בנו היחיד, לייבל אלתר, נרצח בידי הנאצים. לאחר מות אביו נתמנה בארץ ישראל לאדמו"ר, אסף את חסידי גור שניצלו מהשואה והקים מחדש את חסידות גור. בשנותיו הראשונות בארץ הרבה ללמוד קבלה עם רבה של שכונת שערי חסד וישיבת מרכז הרב, הרב יעקב משה חרל"פ, עד שזה נפטר.
מלקט דרשות שהשמיע לחסידיו חובר הספר "בית ישראל" על התורה. נפטר בב' אדר תשל"ז (1977) ונקבר במערת גור בהר הזיתים. עם פטירתו מונה לאדמו"ר אחיו, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה".
[עריכה] לקריאה נוספת
- הרב ברוך וידסלבסקי, אור ישראל
- הרב אהרן סורסקי, פאר ישראל
| הקודם: הרב אברהם מרדכי אלתר, "אמרי אמת" |
האדמו"ר מגור | הבא: הרב שמחה בונים אלתר, "לב שמחה" |
