ים ברנץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ים בנרץ הוא חלק מאוקיינוס הקרח הצפוני המצוי צפונית לנורבגיה ולרוסיה. ים זה קרוי עם שם המגלה ההולנדי וילם ברנץ (Willem Barents). הים מצוי על מדף יבשת עמוק, שעומקו 230 מטרים. הים נמצא בין יבשת אירופה, האי סואלבארד (ששייך לנורבגיה) והאיים ארץ פרנץ יוזף ונוביה זמליה (השייכים לרוסיה).
לחוף ים זה מצויים הנמלים מורמנסק שברוסיה ווארדו שבנורבגיה, בשל העובדה שהים אינו קופא בשל זרמי ים חמים ובהם הזרם הצפון אטלנטי.
בים ברנץ מתערבבים שלושה סוגי מים:
- מים מלוחים חמים המגיעים מהאוקיינוס האטלנטי, להם טמפרטורה מעל 3°C והמליחות מעל 35 psu.
- מים ארקטיים קרים המגיעים מצפון, להם טמפרטורה טמפרטורה הנמוכה מ- 0°C ומליחות מתחת ל- 35 psu.
- מים חמים שאינם מלוחים המצויים קרוב לחוף היבשת, שהטמפרטורה שלהם מעל 3°C והמליחות שלהם נמוכה מ- 34 psu.
בשל הטמפרטורה הגבוהה יחסית של הזרם הצפון אטלנטי, בים ברנץ אוכלוסיית בעלי חיים וצמחים הגבוהה לאזורים בעלי קווי רוחב מקבילים. המים המתוקים הנמסים מהקרחונים יוצרים שיכבה של מים מתוקים יחסית מעל שכבת מי הים. בשיכבה זו מספר רב של סוגי פלנקטון אותם אוכלים בעלי חיים מסוג זואופלנקטון (בהם: Calanus finmarchicus, Calanus glacialis, Calanus hyperboreus, Oithona וסרטני קריל). כמו כן באזור מספר רב של סוגי דגים (כגון בקלה), האוכלים את הזואופלנקטון, וכלבי ים וציפורי ים כגון אוריה מצוייה ואוריית ברוניך האוכלים את הדגים הרבים. אזורים מרובי דגים אלה הם בעלי חשיבות כלכלית רבה לנורבגיה ורוסיה.
במהלך המלחמה הקרה שימשו חופי ים ברנץ אזורים מוגנים עבור צוללות טילים בליסטיים. באזור זה נהגו הצוללות להשליך לים פסולת גרעינית - מנהג שזיהם את הים, וגרם חשש בקרב ארגוני איכות הסביבה.
בשנות ה-70 החל חיפוש נפט בים ברנץ. באזור סנוהביט התגלה שדה נפט רחב היקף המנוצל על ידי נורבגיה. שדה הנפט הגדול ביותר בים ברנץ הוא שדה שטוקמן בצד הרוסי של ים ברנץ.
רוסיה ונורבגיה חלוקות ביניהן על השליטה בים ברנץ.
