יום שלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יום שלישי הוא היום השלישי מצאת השבת. בחלק ממדינות אירופה ועל-פי תקן ISO-8601 הוא נחשב ליום השני בשבוע. מקובל לקשר יום זה עם כוכב הלכת מרס, ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה.

שמו של היום בעברית מופיע לראשונה בסיפור בריאת העולם בתנ"ך כיום שבו נבראו היבשה והימים וגם הצמחים:

	וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב. וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם שְׁלִישִׁי.
-- בראשית פרק א' פסוקים ט'-י"ג

בעקבות תיאורו בספר בראשית נאמר עליו הביטוי פעמיים כי טוב, והוא נחשב, במסורת היהודית, כיום שיש בו מזל טוב במיוחד, ולפיכך ראוי לקבוע אותו כמועד לטקס נישואין.

בישראל, קובע חוק יסוד: הכנסת: "הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם הייתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש". גם כאשר הכנסת מקדימה את מועד הבחירות, נהוג לקבוע אותן ליום שלישי. יש המסבירים זאת במגמה להרחיק את ההכנות לבחירות ואת המלאכה שלאחריהן מיום השבת. זאת, בהתחשב בעובדה שההכנות לבחירות וספירת הקולות צריכות להתבצע בלא הפסקה כדי למנוע אפשרות לזיופים. את הקביעה הזו מקובל לייחס גם למסורת היהודית המייחסת ליום זה מזל טוב במיוחד.

בבודהיזם הטיבטי, יום שלישי הינו יום המנוחה.

[עריכה] ראו גם

• יום שלישי השחור

ימי השבוע

יום ראשון | יום שני | יום שלישי | יום רביעי | יום חמישי | יום שישי | יום שבת