יום טוב צהלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יום טוב צהלון [מהריט"ץ] (1559 - 1638), מחכמי צפת. בן למשפחת רבנים עניפה ששורשיה בספרד. בנו של רבי משה צהלון ותלמידם של רבי יוסף קארו ורבי משה מטראני (המבי"ט). נסמך לרבנות על ידי רבי משה אלשייך. המהריט"ץ עצמו סמך לרבנות את רבי אהרן ברכיה ממודינה. שמש כדיין וראש ישיבה בעיר צפת.

בין השנים 1590 -1600 יצא לשמש כשד"ר באיטליה והולנד. לאחר מכן יצא בשליחותה של צפת כשד"ר למצרים ולאיסטנבול. במהלך תקופה זאת כתב מאות תשובות הלכתיות. תשובות אלו כונסו בספר שו"ת שהוציא לאור נכדו - רבה של איסטנבול - שנקרא על שמו יום טוב בן עקיבא צהלון.

ספרו של רבי יום טוב צהלון - לקח טוב - נדפס לראשונה באיסטנבול בשנת 1565 (שכ"ה). בשנת 1577 (של"ז) נדפס הספר בשנית בצפת והיה הספר הראשון בעברית שנדפס בארץ ישראל.

[עריכה] חיבוריו

• ספר 'לקח טוב' - חיבור על מגילת אסתר
• שו"ת מהרי"ט צהלון
• תשובות לקהילת עאנה לרבי יום טוב צהלון
• ספר 'מגן אבות' על אבות דרבי נתן (בכתב יד)

[עריכה] קישורים

• הערך יום טוב צהלון ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת