יהודה החסיד (ירושלים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עליות לארץ ישראל והתיישבות בה

עליות קדומות לארץ ישראל: שיבת ציון העליות בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס: עליית בעלי התוספות עליית מגורשי ספרד עליית רבי יהודה החסיד העליות בעת החדשה: עליית תלמידי הבעל שם טוב עליית צפון אפריקה עליית תלמידי הגר"א עליית תלמידיהם של ר' יהודה ביבאס ור' יהודה בן שלמה חי אלקלעי עליות לפני קום המדינה

עליות לאחר קום המדינה

ערך זה עוסק ברבי יהודה החסיד, שעלה מפולין לירושלים בסוף המאה ה-17. לערך העוסק ברבי יהודה החסיד, מחבר "ספר חסידים" ובעל הצוואה המפורסמת, ראו יהודה החסיד.

רבי יהודה החסיד לבית משפחת סג"ל, נולד בדובנו שפולין, כעשר שנים לאחר גזירות ת"ח ות"ט, שבהן טבחו ביהודים בערי פולין. הוא פעל כדרשן ועסקן שהתפרסם בחסידותו.

פעולתו חוללה בשנת 1697 תנועת עליה לארץ ישראל, מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח. תחילה התארגנה קבוצה מצומצמת של כ-30 משפחות, אך במהלך המסע הארוך שארך כ-3 שנים, הצטרפו לחבורה יהודים רבים נוספים. בסופו של דבר מנתה הקבוצה כ-1,300 איש, שביניהם תלמידי חכמים ורבנים חשובים. הקבוצה זכתה גם לקבל תמיכה כספית מקהילות יהודיות שדרכם עברה. בהמשך המסע נטשו את הקבוצה יהודים רבים שנשארו בארצות שאליהן הם הגיעו, או אף חזרו לארץ מוצאם. רבים נוספים נספו במחלות, בסערות הים ובפגעים שונים.

בסופו של דבר, לירושלים הגיעו ביום ה' ראש חודש מרחשוון של שנת תס"א (14 באוקטובר 1700) רק כ-300 איש. זמן קצר לאחר הגיעו לירושלים נפטר רבי יהודה החסיד, בהיותו כבן 42 שנים, והשאיר את הקבוצה כצאן ללא רועה. כמה ימים לפני שנפטר עוד הספיק לרכוש את החצר הסמוכה לבית הכנסת הרמב"ן העתיק, כדי לבנות בית כנסת לעדה האשכנזית בעיר, אך בשל מותו הבלתי צפוי נותרו אחריו חובות גדולים לעַרבים, שבגללם נאסר על יהודים אשכנזים במשך כמאה שנים לגור בירושלים. רק רבי אברהם שלמה זלמן צורף מן היהודים האשכנזים שעלו בעליית תלמידי הגר"א הצליח להסדיר את החובות, ולהתיר ליהודים אשכנזים להתיישב בירושלים.

[עריכה] ראו גם

• בית כנסת יהודה החסיד ("החורבה")