העתודה האקדמית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העתודה האקדמית הינה תוכנית המופעלת על ידי צה"ל במטרה לקלוט לשורותיו חיילים בעלי תואר אקדמי במקצועות הנחוצים לו.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
הגיל השגרתי לגיוס לצה"ל, 18 שנה, מביא לשורות צה"ל חיילים שלרב השכלתם אינה עולה על השכלה תיכונית. בתחומים רבים של פעילותו זקוק צה"ל לחיילים בעלי השכלה רחבה יותר, חיילים בעלי תואר אקדמי, כגון: מהנדסים, רופאים ועורכי דין. לשם השגתם של חיילים אלה, קיים מסלול העתודה האקדמית.
המשרת במסלול העתודה האקדמית קרוי "עתודאי". בעברית, עתודה היא דבר הנשמר לשעת חירום, כאשר יהיה בו צורך. צה"ל מוותר על ניצול החייל ברגע זה ושומר אותו לזמן מאוחר יותר, כאשר יסיים החייל את לימודיו. המחשבה המנחה היא שבעתיד, כאשר תהיה בידו של החייל ההכשרה הנחוצה, יתרום החייל לצבא יותר מאשר יוכל לתרום כעת.
[עריכה] המסלול
העתודאי מתחייל מיד עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון, אך במקום להיכנס לשירות פעיל, יוצא העתודאי לדחיית שירות (דח"ש) שבמהלכה הוא לומד לימודים אקדמיים. עם סיום לימודיו חוזר העתודאי לשירות פעיל בתור קצין ומשלים את השירות הסדיר שחייב בו לפי חוק.
במהלך דחיית השירות, העתודאי הינו אזרח לכל דבר ועניין, פרט למספר מגבלות הקשורות להתחייבותו להשלים את התואר וכן מחוייבותו לשירות סדיר שלא נפרעה עדיין. מגבלות אלה כוללות, בין היתר, קשיים מסוימים לצאת לחו"ל וכן מגבלות הקשורות ללימודיו האקדמיים של העתודאי. משום שהתחייב ללימודים מסוימים אינו יכול לשנות את מסלול לימודיו ללא אישור וכן הוא מחוייב לסף ציונים מסוים הנקבע על-ידי הצבא. זכויותיו האזרחיות של העתודאי, שאינן ניתנות למשרתים בשירות סדיר, כוללות למשל את זכותו לעבוד במהלך דחיית השירות.
למרות זאת, הצבא אינו מנתק קשר עם העתודאי ובזמני הפסקת הלימודים, בייחוד בחופשות הקיץ, מחזיר אותו לשירות לצרכים שונים: אימונים צבאיים כגון טירונות, תעסוקה מבצעית ופעילויות נוספות עליהם יורחב בהמשך.
כתנאי כניסה למסלול חותמים המלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון) על חוזה מפורט המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם. בכלל זה התחייבות לשירות קבע של שלוש שנים (כתמורה לשיבוץ במקצוע הנלמד). נשים מתחייבות גם לשירות חובה מלא של שלוש שנים, כמו הגברים.
יוצאים מן הכלל לתנאים אלו הם העתודאים אשר משלימים תואר ד"ר לרפואה (M.D.) או לרפואת שיניים (DMD). אלו, בשל משך הזמן הרב הנדרש להשלמת התואר, מתחייבים לעסוק במקצועם בשירות קבע של שנתיים בלבד.
במרבית התוכניות של עתודה האקדמית נערכים הלימודים במסגרת מסלולי הלימוד הרגילים הקיימים באוניברסיטאות, ללא מעורבות של הצבא בקביעת תוכנית הלימודים.
[עריכה] דרישות הקבלה
המלש"בים המעונינים להצטרף לתוכנית נדרשים לעבור שני שלבי מיון:
- בשלב הראשון נבחנים המועמדים על פי קריטריון הקב"א, הצד"כ, והדפ"ר - נתוני פתיחה צבאיים חסויים המתקבלים מהצו הראשון. הדרישות המינימליות בשלב זה כמעט ואינן משתנות עם הזמן ועומדות על קב"א 52 לפחות, צד"כ 17 לפחות, ודפ"ר 60 ומעלה. דרישות אלה עומדות בקנה אחד עם הדרישה למדרג קצונה 1. כמו-כן מסוננים, באופן אוטומטי, מועמדים שאינם עומדים בציון פסיכומטרי מינימלי של 550 או ציון פסיכומטרי מינימלי שנקבע מראש לכל מקצוע. כלומר, אם מועמד נרשם למקצוע מסוים, ואיננו עומד בסף הפסיכומטרי המינימלי שקבע מדור עתודות ושוחרים (מדור בענף קד"צ של מנהל הגיוס) למקצוע - לא יוכל המועמד להמשיך ולהתמיין למקצוע זה.
- בשלב השני המועמדים נדרשים לעמוד, באופן בלתי תלוי, גם בדרישות הקבלה למקצוע הנבחר במוסד האקדמי המאושר על ידי הצבא שאליו הגישו מועמדות. בנוסף, המועמדים עוברים מבחנים אישיותיים-פסיכולוגיים במכון התאמה תעסוקתית אזרחי - מכון קינן-שפי. בסופו של דבר, מועמדים לכל מקצוע אשר עמדו בדרישות הקבלה האקדמיות מתחרים בינם לבין עצמם אל מול הביקוש המוגבל של הצבא. הציון הפסיכומטרי, ציוניהם הצבאיים, וציוניהם האישיותיים-פסיכולוגיים של המועמדים משוקללים על ידי הצבא לציון אחיד לכל אחד, ובעלי הציונים הגבוהים מבין אלה מתקבלים לתוכנית.
[עריכה] הטבות ותנאי השירות
נכון לשנת 2006, צה"ל משתתף חלקית במימון שכר הלימוד במוסד להשכלה גבוהה (מענק של 8,500 ש"ח בשנה) ומבטיח מספר הטבות בתנאי השירות:
- במסגרת תוכנית עתידים - בתת-התוכנית "עתידים לצבא", אליה מתקבלים מלש"בים מהפריפריה, מעיירות פיתוח ושכונות מצוקה, וכלל העומדים בקריטריונים הסוציו-אקונומיים של התוכנית, ניתן מחשב נייד, נבחנת הזכאות למלגת קיום חודשית (עד 15,000 ש"ח בשנה) וכן ניתנות הטבות נוספות.
- עתודאים לרפואה ורפואת שיניים זכאים לקבל מצה"ל השתתפות כספית בשכר הדירה או המעונות, החל משנת לימודיהם הרביעית. גובה ההשתתפות נקבע לפי מחירו של מקום במעונות של האוניברסיטה בה לומד העתודאי.
- שכר העתודאים במהלך שירות החובה גבוה משכר חיילי חובה שאינם עתודאים ביחידות עורפיות, אם כי נמוך מעט משכר חיילים קרביים (669.60 ש"ח לחודש, נכון לשנת 2006). רופאים המשרתים ביחידות שדה זוכים אף ל"מענק רופאים" מיוחד, אשר מעלה את שכרם במהלך שירות החובה לרמה של שכר המינימום במשק.
- היתר עבודה פרטית כבר במהלך שירות החובה (בכפוף לאישור מפקד היחידה).
- אישור יציאה לחו"ל בחופשות כבר במהלך שירות החובה (בכפוף לאישור מפקד היחידה).
- במקרה של אי-שיבוץ במקצוע שנלמד – שחרור מלא משירות הקבע (הגדרת השיבוץ במקצוע שמורה אך ורק לגורמים המוסמכים בצה"ל, ולכן לרוב לא משוחרר העתודאי משירות קבע).
עתודאי אשר השלים את לימודיו ושובץ במקצוע מתאים מקבל את דרגת הקמ"א (קצין מקצועי אקדמאי), או דרגה מקבילה לה כגון: קר"פ (קצין רפואה) או קמ"ש (קצין משפטים). במידה ויעבור במהלך השירות קורס קצינים, יקבל העתודאי דרגת סגן.
[עריכה] הקשר לצבא במהלך הלימודים
הקשר לצבא מנוהל כולו במסגרת תוכנית "גביש", המנוהלת על ידי מדור עתודה אקדמית במיטב, שמטרתה הידוק הקשר בין העתודאי לצבא בזמן דחיית השירות. התוכנית, שטרם יושמה במלואה, אמורה לכלול:
- טירונות רובאי 02 בקיץ הראשון ללימודים (לעתים בקיץ השני, בסיום התואר או לפני תחילת הלימודים)
- מעקבים אקדמיים לבדיקת תקינות אקדמית והתקדמות סבירה בתואר (בעיקר בשנה א')
- תעסוקה מבצעית של כ-25 יום, בקיץ העוקב לקיץ שבו ביצעו העתודאים טירונות (לבנים בלבד)
- סדרת חילות במהלכה נפגשים החוזרים לשירות עם אפשרויות השיבוץ שלהם
- סדנת מיטב - במהלכה לומדים החוזרים לשירות כיצד לנסח קורות חיים לצבא
- "ינשוף" - מידעון המגיע אחת לרבעון לבתי העתודאים ומספק חדשות ועדכונים
- כנס קמפוס - כנס מקצועי לשנים א'-ב', הכולל מפגש עם אנשי מדור עתודה
- שח"ר מוקדם - קבלת תוצאות השיבוץ חצי שנה לפני תאריך השח"ר (שיבוץ וחזרה לשירות)
[עריכה] תכניות לימודים אקדמיות ייחודיות
- תוכנית פסגות - תוכנית מיוחדת בתוך העתודה האקדמית, מטעם המינהל למחקר, פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), המוגבלת למספר מסוים של מועמדים. במסגרת התוכנית לומדים העתודאים לתואר כפול בהנדסת חשמל ופיזיקה באוניברסיטת תל אביב או בטכניון. עתודאי פסגות זכאים לתנאי עתודה מועדפים ולטענת הצבא בוגרי המסלול מיועדים להשתבץ לרוב במו"פ (מחקר ופיתוח), אם כי חלק מבוגרי המסלול חולקים על טענה זו.
- תוכנית ברקים - תוכנית מיוחדת בתוך העתודה האקדמית המוגבלת למספר מסוים של מועמדים, אשר במהלכה לומדים ברצף לתואר ראשון ושני בהנדסת מכונות בטכניון. עתודאי ברקים זכאים לתנאי עתודה מועדפים.
- תוכנית עתידים - תוכנית לעידוד צעירים תושבי הפריפריה - ובכללם צעירים שמצבם הכלכלי קשה - להשתלב בלימודים אקדמיים, בעיקר במסגרת העתודה האקדמית של צה"ל.
- עתודת עולים - צה"ל מאפשר למלש"בים בעלי תעודת בגרות לא-ישראלית ללמוד לפני הצבא לתואר אקדמי. התוכנית נקראת גם עתודה ב'. במסגרת זו העתודאי לא מחוייב לשרת בקבע, אך עם זאת הצבא אינו משתתף במימון שכר הלימוד וכן אינו מתחייב לשיבוץ במקצוע.
- עתודה קרבית - תוכנית לשילוב עתודאים כלוחמים ביחידות קרביות, במקום בשירות במקצוע אותו למדו, מתוך כוונה להעלות את רמתן. התוכנית הוחלה על עתודאים מבלי שידעו עליה (הוגשה עתירה לבג"ץ שנדחתה), דבר שהוביל לירידה במספר הנרשמים לעתודה, ולבסוף לסגירתה.
- עתודה חרדית- תוכנית המיועדת לחרדים אשר אין להם השכלה במקצועות חול. תנאי הקבלה הם שנתיים בישיבה שבה חתמו על תורתם אמונתם.הלימודים מתקיימים במכון לב ומבוטח למתקבלים שירות על פי אורח חיים חרדים (אם רצונם בכך)
[עריכה] ביקורת
בשנים האחרונות גברו קולות ביקורתיים ביחס למסלול העתודה האקדמית, בעיקר מקרב עתודאים שסיימו לימודיהם והתגייסו לצה"ל. חלק ניכר מהביקורת נובע מכך, שהתחייבותם ארוכת השנים של העתודאים נעשית בהיותם בני נוער, מבלי שיש להם את הבגרות והפרספקטיבה הדרושות להחלטה מעין זו. הערמת קשיים בירוקרטיים ואחרים בתקופת הלימודים (למשל, יציאה לחו"ל), היעדר ודאות בכל הנוגע לתהליך החזרה לשירות, שיבוץ לתפקידים שאינם קשורים להשכלה האקדמית, כמו גם טענות בדבר עיכוב התפתחות מקצועית וכן העובדה כי התחייבות העתודה לקבע הינה "קשיחה" ובלתי ניתנת לביטול - כל אלה עמדו לביקורת נוספת.
