דרשנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בנאום בפני ציבור. לערך העוסק בשיטת פרשנות לפסוקי המקרא, וקובצי לימוד על פי מתודה זו, ראו מדרש.

[עריכה] התפתחות הדרשה והדרשנות לאורך ההיסטוריה

במשך הדורות, היוותה הדרשה אחת הבמות הדתיות-חברתיות המרכזיות עבור החברה היהודית. יש הטוענים כי הדרשה עתיקת יומין היא, ותחילתה עוד בימי הנביאים, ואף יתכן שיש בתורה רמזים לקיומה. יש המייחסים את ההתפתחות הראשונה של המדרש לימי הבית השני שבהם היו קוראים את התורה, מתרגמים אותה לארמית הלשון המדוברת באותה עת, ומוסיפים דברי הסבר ופירוש לפשט המקרא. הדעה המקובלת כיום במחקר משייכת את תחילתה של הדרשה לימי התנאים והאמוראים. ישנם הסוברים כי היא באה כתחליף למתורגמן, וישנם אלה המשייכים את תחילתה לעליית מעמדו של בית הכנסת. מקובל לראות בדרשה תוצר של התמודדות עם התמורות שחלו בחברה היהודית של אותם ימים, וביניהם, הכיבוש ההלניסטי, הכיבוש הרומאי ומרד בר כוכבא. שני סוגי דרשנים היו לאורך הדורות: דרשן החי בקהילה בה קהל שומעיו היה קבוע, ו"דרשן נודד" אשר קהל שומעיו השתנה. ברבות הזמן הדרשות קובצו וכונסו לקובצי המדרשים.

[עריכה] הדרשה בעת החדשה

בעת החדשה הדרשה משקפת גם את הנושאים האקטואליים של אותה עת ואף לעיתים נושאת אופי פוליטי כדוגמת דרשות מפי רבני הציבור הדתי-לאומי ודרשותיו של הרב עובדיה יוסף. כמו-כן בשנים האחרונות התפתח מנהג שבו בר או בת-המצווה בעת הטקס לציון המאורע, נושאים בפני באי האירוע דרשה שבה לאחר דברי תורה קצרים הם מודים להוריהם, משפחתם, מחנכיהם וכו'.

הדרשות הפופולריות כיום בישראל הן של הרב עובדיה יוסף ושל הרב אמנון יצחק.