דלקת מפרקים ניוונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דלקת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis או בקיצור OA) היא הפרעה במפרקי הגוף הכוללת אובדן סחוס מפרקי וצמיחת בליטות עצם במפרקים. דלקת מפרקים ניוונית (דמ"ן) היא הפגיעה המפרקית הנפוצה ביותר. המחלה מופיעה עם הגיל בתפוצה רחבה. בכ 80 אחוזים מהאוכלוסייה מעל גיל 65 ימצאו סימנים רנטגנים לדמ"ן, אך רק ב 60 אחוזים מהם יופיעו תסמינים. דמ"ן המופיעה בגילאים צעירים היא לרוב משנית לפגיעה טראומטית במפרקים. תרופה לדמ"ן אינה בנמצא אך נהוגים טיפולים תומכים ומשמרים לסובלים מהמחלה.

במהלך דמ"ן, מופר שיווי המשקל המבני בסחוס המפרקי. תאי הסחוס פועלים ליצור מוגבר של חומרי גלם חדשים ליצירת סחוס אך במקביל הם מייצרים אנזימים המעכלים את הסחוס. מעגל היצור והעיכול המוגבר של הסחוס מסתכם בירידה בכמות הסחוס. רקמת העצם הסמוכה הופכת אוסטאופורוטית וחסרה. תהליכי ריפוי העצם המופעלים בעקבות הפגיעה בעצם מסתכמים בהופעת בליטות עצם (אוסטיאופיטים) באזור המפרק.

[עריכה] סיווג

דמ"ן מסווגת כראשונית או שניונית. דמ"ן ראשונית היא אידיופטית (מגורם לא ידוע) ומופיעה לרוב עם הגיל, דמ"ן שניונית מופיעה בעקבות שינויים בסביבת הסחוס כגון טראומה, הפרעות מבנה שלד מולדות, דלקות מפרקים שונות, הפרעות מטבוליות ומחלות הפוגעות במבנה הסחוס.

דמ"ן יכולה לפגוע במספר מפרקים (generalized OA, דמ"ן כללית) או במפרק אחד. נהוג לתאר את הדמ"ן לפי המפרק הפגוע. למשל דמ"ן של הברך או דמ"ן של מפרק הירך.

[עריכה] סימנים ותסמינים

קשריר על שם הברדן בדמ"ן של האצבעות

התסמין העיקרי של דמ"ן הוא כאב המופיע בהדרגה, המחמיר במאמץ ומוקל במנוחה. הכאב מתואר ככאב עמוק או כתחושת שריפה הקשורה לשרירים ולגידים של האזור. עם התקדמות הדמ"ן יופיעו נוקשויות ומגבלות תנועה במפרקים וכן רעשים וחריקות (קרפטציות) במפרקים הפגועים. התהליכים במפרקים הפגועים עשויים לחולל דלקת שתפגע במבני המפרק ותתבטא בנפיחות, חום מקומי ואודם של אזור המפרק.

בבדיקת המפרקים הפגועים עשויים להתגלות רגישות מקומית וכאב בהנעה פסיבית של המפרק וכן עליה פתולוגית באלסטיות של רצועות המפרק היכולה לפגוע ביציבותו ולגרום לתת פריקות.

למרות שדמ"ן יכולה לפגוע בכל מפרק בגוף, נפוצות פגיעות בעיקר במפרקים נושאי משקל גדולים, דהינו הברכיים והירכיים, בעמוד השדרה הצווארי והמותני ובמפרקי אצבעות הידיים. בדמ"ן של עמוד השדרה יתכנו תסמינים רדיקולרים (הנובעים מלחץ על שורשי עצב) כמו כאב מוקרן, תחושת נימול וחולשה. בדמ"ן של אצבעות הידיים מופיעים קשרירים (גושי עצם מכוסים בסחוס) במפרקים המרוחקים והמקורבים שבין גלילי האצבעות המכונים קשרירים על שם הברדן (Heberden's nodes) וקשרירים על שם בוכרד (Bouchard's nodes). הקשרירים נוטים להגביל את התנועה במפרקי האצבעות.

[עריכה] אבחון

אובדן מרווח מפרקי (משמאל), אוסטאופיטים וחוסרים ברקמת עצם (בשני צידי שולי המפרק) בהדמיית MRI של ברך פגועה

אבחון של דמ"ן מתחיל בתיאור תסמינים אופיינים למחלה ואיתור סימנים בבדיקה פיזיקלית. צילום רנטגן של המפרקים הפגועים יגלה פגיעות מבניות שונות ברקמת הסחוס והעצם של המפרק: הצרות של המרווח המפרקי מעידה על אובדן סחוס, בעצם התת סחוסית יתגלו חללים (ציסטות), מבנים סקלרוטים (נוקשים) וסדקים זעירים, בשולי המפרק יזוהו אוסטאופיטים. צילום רנטגן עשוי שלא לגלות כל סימנים לדמ"ן בשלביה הראשונים, בנוסף יש לקחת בחשבון שבמרבית האוכלוסייה המבוגרת ימצאו סימנים לדמ"ן ללא תסמיני מחלה.

אין בדיקות מעבדה המזהות דמ"ן אך לפעמים יערכו בדיקות דם ובדיקת הנוזל הסינוביאלי כדי לשלול מחלות אחרות של המפרקים או על מנת לזהות את אותן מחלות העשויות להיות הגורם לתסמינים או לדמ"ן שניוני.

[עריכה] טיפול

אין בנמצא תרופה או טיפול אחר שנמצאו כיעילים למניעת דמ"ן. הטיפולים הנהוגים מטרתם הפחתת כאב, שימור המפרקים ושיפור של תפקודם. בעזרת שינויים באורך החיים: דיאטה, פיזיותרפיה והתעמלות מחזקים את שרירי המפרקים ומגדילים את טווחיהם וכן מפחיתים את משקל הגוף כדי לצמצם את העומסים על המפרקים נושאי המשקל. לעיתים משתמשים בעזרים דוגמת מקל הליכה או הליכון כדי להפחית נשיאת משקל על מפרקים פגועים ולהקל על תפקוד יום יומי של חולים בדמ"ן או במקבעים שונים כדי לאפשר מנוחות קצרות למפרקים. מנוחה מקלה על הכאבים בתנאי שהיא מלווה בפרקי אימון והתעמלות למניעת נוקשות וחולשה במפרקים.

תרופות שונות להורדת כאב משמשות תדיר במקרים של דמ"ן. התרופות יכולות להינתן דרך הפה או כמשחות למריחה על אזורי הכאב. גם דיקור סיני וגירוי חשמלי עיצבי דרך העור (TENS) נמצאו יעילים בהפחתת כאב. כאשר הדמ"ן מלווה בסימני דלקת ינתנו מדכאי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) וגם קורטיקוסטרואידים בהזרקה ישירה למפרק. אין ממצאים מחקריים התומכים בשימוש הפופולרי בתרופות או תוספי מזון המכילים מרכיבים שונים של רקמת סחוס כמו גלוקוזאמין וכונדרויטין סולפט. מעט מאוד עדויות נמצאו ליעילותם במניעת כאב אם בכלל לעומת תרופות פלסבו^[1].

כאשר אין די בטיפולים שמרניים ותרופתיים נשקלת אפשרות ניתוחית. בחולי דמ"ן נערכים ניתוחים במהלכם מוחלפים המפרקים במפרקים מלאכותיים, מוסרים שבבים מתוך המפרקים, מארגנים מחדש את מבנה העצמות או מקבעים מפרקים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אוסטאוארטריטיס, האיגוד הישראלי לאורתופדיה

[עריכה] הערות שוליים