ג'ושוע נורטון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט אך העבודה עליו הופסקה לפני שהושלמה, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
ג'ושוע אברהם נורטון (17 בינואר 1811 - 8 בינואר, 1880) היה איש עסקים מסן פרנסיסקו, קליפורניה שאיבד את הונו כשהשקיע באורז מפרו. את פרסומו השיג כשהכריז על עצמו הקיסר נורטון הראשון, "קיסר ארצות הברית ומגן מקסיקו בשנת 1859.
למרות שנחשב לא שפוי, או לפחות מוזר ביותר, תושבי סן פרנסיסקו (והעולם בכלל) במחצית השנייה של המאה ה-19 חגגו את נוכחותו, את חוש ההומור שלו ואת מעשיו - מהמפורסמים ביניהם היה "פקודתו" לפיזור הקונגרס של ארצות הברית בכח (פקודה שהקונגרס וצבא ארצות הברית התעלמו ממנה). צו מפורסם נוסף (וחלק יאמרו נבואי) היה לבנות גשר מעל מפרץ סן פרנסיסקו. נאמר שהמלך בסיפורו של מארק טוויין, הרפתקאות האקלברי פין שואב את דמותו מהקיסר נורטון.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו המוקדמים
נורטון נולד באנגליה. ישנם תיעודים שונים לגבי התאריך המדוייק של לידתו. בשנת 1820 הוריו של נורטון היגרו לדרום אפריקה וככל הנראה יסדו שם עסק מצליח. לאחר שקיבל מתנה של $40,000 מאביו, היגר נורטון מדרום אפריקה לסן פרנסיסקו ב1849. הוא נהנה מהצלחה ראשונית מרשימה כאשר סין, שסבלה מרעב חמור, הכריזה על החרמת יצוא של אורז. מחיר האורז בסן פרנסיסקו זינק מ-9 ל-79 סנט לק"ג (4 ל-36 סנט לפאונד). כאשר נורטון שמע שספינה הנושאת 91 טונות (200,000 פאונד) של אורז מגיעה מפרו, הוא קנה את כל האורז בתקווה להפיק רווחים בשוק האורז. לרוע המזל הגיעה מטען אחר מטען של אורז על גבי ספינות מפרו, ומחיר האורז צנח. נורטון הכריז על פשיטת רגל בשנת 1858.
אין מסמכים ידועים המעידים על אישיות אקסצנטרית או על התנהגות חריגה של נורטון לפני איבוד הונו, ולכן לא ידוע אם התנהגותו המוזרה הייתה צד קבוע של אישיותו או שנוצרה כתוצאה מלחץ בעקבות האירועים הכלכליים בשנות ה-50 של המאה ה-19. בכל אופן, לאחר איבוד יציבותו הכלכלית, נורטון נעשה (בהעדר אבחנה ראויה) מוזר במידה מסוימת, כשהופיעו סימפטומים שאפשר ליחסם ל"שגעון גדלות".
[עריכה] תקופת הקיסרות
[עריכה] הכרזה עצמית
לאחר שהתאכזב לחלוטין מהליקויים במבנה הפוליטי בארצות הברית, נורטון לקח את העניינים לידיו ב17 בספטמבר, 1859, כאשר באמצעות מכתבים למספר עיתונים באזור הכריז על עצמו בקצרה כ"קיסר ארצות הברית האלו" ("Emperor of These United States"):
- לפי דרישת הרוב הגדול של התושבים של ארצות הברית האלו, אני, ג'ושוע נורטון, לשעבר ממפרץ אלגואה, כף התקווה הטובה, ועכשיו במשך תשע שנים ועשרה חודשים מסן פרנסיסקו, קליפורניה, מכריז בזאת על עצמי קיסר ארצות הברית האלו.
לעיתים היה מוסיף גם "מגן מקסיקו" להגדרת תפקידו. כך התחיל את שלטון 21 השנים ה"בלתי מעורער" שלו על אמריקה.
[עריכה] צוים קיסריים
כתפקיד של כל קיסר, נורטון הוציא מספר צוים בנושאי מדינה. מובן מאליו שעכשיו כשמונרכיה קיבלה על עצמה כוח, לא היה יותר צורך ברשות מחוקקת, וכך ב12 באוקטובר, 1859, הקיסר הוציא צו שפיזר רשמית את הקונגרס של ארצות הברית. בנוסף ציין ש"הונאה ושחיתות מונעים ביטוי הוגן וראוי של דעת הציבור; שהפרה חופשית של החוקים מתרחשת באופן קבוע על ידי אספסוף, קבוצות, סיעות והשפעה מוגזמת של פלגים פוליטיים; שהאזרח לא מקבל את הגנת הפרט והרכוש לה נטען". כתוצאה מכך, הקיסר הורה ש"כל קבוצות האינטרסים" יתאספו בהיכל המוסיקה של פלאט בסן פרנסיסקו בפברואר 1860 כדי "לתקן את הרוע".
פקודתו לא קויימה כראוי על ידי הפולטיקאים המרדניים בוושינגטון. נראה שהייתה דרישה לבדיקה רצינית של הנושא, ובצו קיסרי של ינואר 1860 הקיסר נורטון זימן את הצבא לטפל בהם:
- בעוד שקבוצה של אנשים המכנים את עצמם הקונגרס הלאומי עכשיו באספה בוושינגטון הבירה, תוך הפרה של הצו הקיסרי של 12 באוקטובר אשתקד, המכריז כי הקונגרס המדובר מבוטל;
- בעוד שהענות לצו המדובר נדרשת לקיום השקט בקיסרותנו;
- עכשיו, כתוצאה מכך, אני מכריזים בזאת ומורים לגנרל סקוט, מפקדו העליון של צבאנו, מייד עם קבלה של צוונו זה, להתקדם עם כוח ראוי ולנקות את היכלי הקונגרס.
לאכזבתו הרבה של הקיסר, הצבא נכשל במשימתו, והקונגרס המשיך להפר את צוו. מצב זה כפה צווים נוספים ב1860 שפירקו את הרפובליקה ואסרו כל צירוף של חברי הקונגרס לשעבר. קרב זה נגד המנהיגים הקודמים של קיסרותו נמשך לאורך שלטונו, ונראה שלבסוף הקיסר נתן את הסכמתו להמשך פעולתו של הקונגרס.
למרות בעיותיו עם הקונגרס המרדני, הקיסר נורטון הראשון, כמנהיג נדיב, לקח על עצמו הכרזת צווים לטובתם של נתיניו. ב4 באוגוסט, 1869 הוא ביטל את המפלגות הדמוקרטית והרפובליקנית. בנוסף, הכשלון בנסיון להתייחס על עיר "הולדתו" המאומצת בכבוד הראוי הוביל להרכזת צו מחמיר ביותר ב1872:
- כל מי שלאחר הזהרה מפורשת והולמת ישמע מבטא את המילה המתועבת "פריסקו", החסרת כל ערובה לשונית או אחרת, ימצא אשם בעברה חמורה, וישלם לאוצר הקיסרי כקנס סכום של עשרים וחמישה דולרים.
לאחר בחינה של מספר צווים קיסריים שלו, יש נטייה לשער את מצבו הנפשי של השליט המלוכני היחיד של ארצות הברית. לרוע המזל, ניתוח של מצבו הנפשי המדוייק של הקיסר נורטון באמצעות מסמכים הנוגעים בהתנהגותו הוא בלתי אפשרי. אחדים העלו את האפשרות שהוא היה סכיזופרני, מכיוון ש"שגעון גדלות" הוא סימפטום שמקושר לעתים קרובות עם מחלה זו [1]. בכל אופן, יתכן גם שהיה שפוי לגמרי.
למרות מוזרותו וטבעו של מצבו הנפשי, אי אפשר להתעלם מכך שהקיסר נורטון היה, במקרים מסוימים, איש חזון, ומספר צווים קיסריים שנתן הראו חוכמה מעמיקה. בין צוויו הרבים היו הוראות להקים ליגה של העמים, והוא אסר מפורשות כל צורה של ריב או סכסוך בין דתות או בין כתותיהן השונות. הקיסר גם ראה לנכון במספר הזדמנויות לצוות על בניית גשר תלוי שיחבר בין אוקלנד לסן פרנסיסקו, צו שנפגע יותר ויותר מחוסר ציות. צו זה, בניגוד לרוב, קויים לבסוף. בניית גשר שער הזהב החלה ב1933 והסתיימה ב1936.
[עריכה] החיים כקיסר
שלטונו של הקיסר נורטון היה שגרה ברורה ביותר. את ימיו העביר בבחינת ממלכתו (רחובות סן פרנסיסקו) כשהוא לבוש בחליפה כחולה בעלת כותפות מוכתמות (שניתנה לו על ידי קצינים מצבא ארצות הברית בפארק פרסידיו בסן פרנסיסקו),
[עריכה] ימיו האחרונים
[עריכה] נורטון בדמיון הציבור
[עריכה] קישורים נוספים
