גיל-גאלאד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אֵרֶיְנִיוֹן גִיל־גַאלַאד הינו דמות בארץ־התיכונה מעולם הפנטזיה של ג'ון רונלד רעואל טולקין.
גיל־גאלאד היה המלך העליון האחרון של הנולדור־בגלות בארץ־התיכונה. גיל־גאלאד היה בן לילית לבית פינארפין. הוא הוכתר כמלך עליון של הנולדור־בגלות בבלריאנד אחר נפילת העיר גונדולין ומות המלך העליון הקודם, טורגון. אביו היה אורודרת, בן אנגורד בן פינארפין, ואמו הייתה בת לילית סינדארית. אחותו הייתה פינדוילאס[1].
שם־האב שלו בקווניה היה ארטאנארו, אך הוא עבר סינדאריניזציה והפך לרונדור. בכל אופן, המלך היה מוכר יותר בשם־האם שלו: גיל־גאלאד ("כוכב של זוהר") והאפסה (תאור כבוד): אריניון, משמע "חוטר המלכים".
נהוג לשער כי גיל־גאלאד נותר מאחור בנארגותרונד כאשר צבא נארגותרונד יצא להלחם בגלאורונג, בהנהגת טורין ואורודת. גיל־גאלאד הצליח לחמוק מביזת העיר, אולם אחותו נתפסה. הוא ברח לבטחה, כנראה לאזור פי הסיריון ומאוחר יותר לאי באלאר. אחר מות טורגון, המלכות העליונה על הנולדור בגלות עברה לידי גיל־גאלאד משום שהלה היה הנצר האחרון למשפחתו[2].
אחר מלחמת החרון וסוף העידן הראשון, גיל־גאלאד ייסד ממלכה באזור החופי של לינדון לגדות בלגיר, הים הגדול. בשיאה, ממלכתו השתרעה מזרחה עד להרי הערפל. לאורך עיקר העידן השני, נהנה גיל־גאלאד מידידותו עם בני נומנור. כוח נומנורי אדיר סייע לו להדוף את הסתערות סאורון לאחר חישול הטבעת האחת.
אחר שקיעת נומנור והקמת ממלכות הדונאדאן בגלות, תקף סאורון את מינאס איתיל ואוסגיליאת. אחר התקפה זאת יצר גיל־גאלאד את הברית האחרונה בין האנשים לבני הלילית כדי להאבק בסאורון. צבאות הברית עשו חייל בקרב דאגרולאד, והטילו מצור לסאורון במורדור. במשך המצור אלנדיל וגיל־גאלאד נהרגו בידי סאורון.
סיפורו של גיל־גאלאד שרד לעידן השלישי, במיוחד כפי שהוצג בסדרת שר הטבעות. חניתו נקראה איגלוס, משמע חוד־שלג או קוץ־שלג. בטרילוגית סרטי שר הטבעות של פיטר ג'קסון, גיל־גאלאד מופיע בקצרה בפתיח של הסרט הראשון.
[עריכה] הערות
1. ^ הסילמריליון אשר פורסם לאחר מות טולקין, ציין כי גיל־גאלאד היה בנו של פינגולפין, אולם כריסטופר טולקין טען מאוחר יותר ב"עמי הארץ־התיכונה" כי הייתה זאת טעות, וגילד־גאלאד היה למעשה בנו של אורודרת. שמו של גיל־גאלאד בפרק אלדאריון וארנדיס ב"סיפורים הבלתי־גמורים" שונה על ידי כריסטופר טולקין כדי לשמור על אחידות.
2. ^ נצר נוסף למשפחה הייתה הגבירה גלדריאל, דודתו הרחוקה של גיל־גאלאד, אולם תואר המלכות העליונה הוענק לזכרים בלבד.
