גבעת האיריסים השחורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבעת האיריסים השחורים הוא ספר מאת יצחק נוי.
הספר עוסק בהכרות מעמיקה עם התקופה אשר מיד לאחר קום מדינת ישראל, על כל הנגזר מכך, מנקודת ראותם של נערים ונערות בגיל ההתבגרות. הסיפור הוצג לראשונה בתוכניות הילדים של "קול ישראל" ורק לאחר מכן עלה אל הכתב.
[עריכה] עלילת הספר
העלילה מתרחשת במושב נטעים שבאזור העיר רחובות. בתקופה המדוברת נבנתה מעברה על גבעה ששימשה מקום מפגש לנערים. יום אחד עולים הדחפורים על הגבעה בה גדלו לתפארת איריסים שחורים ומוחקים בשעה קלה את ילדותו של גיבור הספר, יפתח.
יפתח הוא נער כבן 14, שנושא על כתפיו אחריות שגדולים ממנו לא העזו לקחת. לאט לאט ונגד הזרם הוא מצליח במבעים קטנים ושקטים להיות גשר בין אנשי המעברה שסבלו מיחס מחפיר לבין אנשי המושב שבתקופה זאת של הצנע היו בראש הסולם החברתי, אולם לעולם לא השכילו להיות מאושרים. יפתח מתאהב בסוזי, נערה חריפה מהמעברה, אשר שבתה אותו ביושרה, חוכמתה ויופיה. סיפור אהבתם הוא סיפור אהבה בין שני מנהיגים בגוף של נערים.
[עריכה] ביקורת ומשמעות
יש בספר זה הקבלה סיפרותית בין דמותו של יפתח לבין משה רבינו. שניהם הגיעו מהמעמד הגבוה בחברה. משה היה כבן פרעה ויפתח "מלך הכיתה". שניהם הלכו לראות בסבלות אחיהם ה"עבדים", כאשר אנשי המעברה מופיעים בסיפור כעבדיהם הנרצעים של אנשי המושב, המנצלים אותם בכל הזדמנות. שניהם נלחמים בעוז את מלחמתם של ה"עבדים", ושניהם פועלים גם בצורה שקטה כדי ליישב ההדורים. לסיום, שניהם גם אינם מגיעים ל"ארץ המובטחת".
המחבר עושה בספר זה מלאכה מיוחדת במינה, כאשר הוא מספר את הסיפור מפי דמות אחרת, וכך יכול הקורא לקבל תמונה של המצב ששרר בארץ. ייתכן שאנשים שחיו את התקופה עתידים להיות מופתעים כאשר יגלו שלא הבינו בשעתו את התמונה השלמה, וכאן בספר קיבלו את ההשלמה למציאות שחוו.
הספר נכתב על ידי היסטוריון, וזהו מסמך היסטורי המתאר את קרביו של כור ההיתוך של מדינת ישראל. כיצד הגיעו לכאן אנשים וויתרו, אם מרצונם ואם לא, על תרבותם ומנהגיהם בני מאות בשנים, כדי להפוך לישראלים. המחבר לא נותן לקורא לשקוע ברומנטיקה ואינו פוחד לחשוף את הפנים הפחות יפות של הישראליות, כאשר ניצול, שתלטנות, ושנאת הזר שוררים בכל פינה.
המסר בספר הינו מסר לפרט: פתח את עיניך כדי לראות את מצוקתם של הסובבים סביבך, ותן להם את הכלים להוציא את עצמם בעצמם ממצוקתם.
