ביזון אמריקאי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ביזון

מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	מכפילי פרסה
משפחה:	פריים
תת-משפחה:	פרים
סוג:	ביזון
מין:	ביזון אמריקאי
שם מדעי
Bison bison

ביזון אמריקאי (שם מדעי: Bison bison) הוא מין יונק צמחוני דמוי שור גדול ממדים המשתייך למשפחת הפריים. הביזון האמריקאי הוא היונק הגדול ביותר בצפון אמריקה ואחד ממיני הפריים הגדולים ביותר בעולם: לביזון האמריקאי שני תתי מין: ביזון העץ (Bison bison athabascae) ווביזון הערבה (Bison bison bison) הקטן יותר; ביזון העץ, המין הגדול יותר, הוא המין בגודלו בעולם במשפחת הפריים, והוא נעקף בגודל רק על ידי הגאור ותאו המים, ששניהם נפוצים בעיקר באזור הודו. ההבדל הפיזיולוגי העיקרי בין שני תתי המין הוא גובה ה"גיבנת" שבגב. הביזונים נפוצים כיום בעיקר במישורים הגדולים של קנדה וארצות הברית, שם הם רועים בעדרי ענק.

פעמים רבות מתרחש בלבול בין הבאפלו, הוא התאו, לבין הביזון, אך מדובר במינים שונים.

לביזון פרווה עבה מאוד המגנה עליו מפני הקור הצפון-אמריקאי; הפרווה עבה וצמרית במיוחד באזור הראש והעורף. בחורף הביזון לובש פרווחה כהה ועבותה יותר, ואילו בעונות השנה החמות יותר פרוותו בהירה יותר ועבותה פחות. פרט בוגר יכול להגיע לגובה 2 מטרים, לאורך 3 מטרים ולמשקל הנע בין 450 קילוגרם לטון אחד. לשני תתי המין של הביזון קרניים קצרות יחסית ומעוקלות, בהן הם משתמשים ללחימה בתוך העדר וכן להגנה מפני אויבים. עונת הרבייה של הביזונים היא בחודשים אוגוסט וספטמבר; עגל יחיד שפרוותו חומה בהירה נולד באביב הבא, והוא יונק מאמו עד לגיל שנה. הבוגרים מגיעים לבגרות בגיל 3 שנים, והם חיים בין 18 ל-22 שנים בטבע; בשבי הם יכולים להגיע אף לגיל 35 עד 40 שנים.

הביזון מעלה גירה והוא ניזון מעשבים אותם הוא מוצא בכרי הדשא העצומים בהם הוא רועה.

לביזון מעט אויבים טבעיים מלבד האדם; בעלי חיים מעטים מאוד מעיזים לתקוף פרטים בוגרים, בשל עוצמתם, גודלם והעובדה שהם חיים בעדרים גדולים. דובי גריזלי וזאבים מנסים לעיתים קרובות לתקוף פרטים צעירים או חולים. לביזון שיטת הגנה ייחודית: כשקבוצת זאבים או טורפים אחרים מנסה להתקיף את העגלים הם הקבוצה יוצרת מסביבם מעגל סגור כשקרני כולם מופנות כלפי האויב, אז קשה להם מאוד לתקוף את הצעירים.

למרות שהביזונים ניצודו במיליוניהם באמריקה הצפונית על ידי המתיישבים הלבנים לשם עורותיהם ובשרם והגיעו לסף הכחדה, היה הביזון המין הראשון שהושב לטבע בסיועם של גני החיות בתחילת המאה הנוכחית. גן החיות של רובע ברונקס בניו-יורק היה הראשון בין גני החיות בעולם שהחל בתוכנית ההשבה לטבע של הביזון, וכך הושבו הביזונים לשמורות בצפון אמריקה והכחדתם הטוטאלית נמנעה, אולם גם כיום הם עודם ניצודים. גם התושבים הילידים של צפון אמריקה התקיימו במידה רבה מאוד על ציד הביזון; חלבו, בשרו ועורו, אולם היקף הציד שלהם לא הגיע לכמות הגורמת להכחדה.

כיום, האינטרציה העיקרית בין מטיילים לבין הביזונים מתקיימת בפארקים הלאומיים של ארצות הברית, בעיקר ילוסטון וגרנד טיטון. אף על פי שהביזון אינו אוכל בשר, הוא נוהג לתקוף אנשים המפריעים את מנוחתו או מנסים להתקרב אליו יתר על המידה, ולכן התיירים בשמורות מוזהרים מלהתקרב אל הביזונים.