אמיר גלבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אמיר גלבוע (גלבע) מתרגם, ומשורר עברי, (1917 - 1984).

גלבוע נולד בעיירה ראדזיבילוב, באזור שנקרא אז ווהלין, והוא היום חלק מרוסיה. הוא למד עברית מילדותו, תחילה בבית ספר עברי ואחר כך בגימנסיה "תרבות". גלבוע עלה לארץ ישראל בשנת 1937, ועסק במגוון עבודות שהיו מקובלות על החלוצים באותה תקופה, ביניהן חציבה, חקלאות, בניין ועוד. בשנותיו הראשונות בארץ שהה בקסטינה, גבעת השלושה, פתח תקווה ומקומות נוספים.

גלבוע התנדב לשירות בצבא הבריטי, במסגרת החטיבה היהודית הלוחמת, הבריגדה היהודית. במסגרת הבריגדה שירת במצרים, צפון אפריקה ואיטליה. עם תום הלחימה שהה עם הבריגדה בהולנד ובבלגיה, והיה פעיל בהעלאת עקורי השואה לארץ ישראל, דרך נמלי איטליה.

בתום שירותו בצבא הבריטי היה בין מייסדי החבורה הספרותית "חבורת הרעים", והשתתף ב"ילקוט הרעים", קובץ ספרותי שהוציאה החבורה. שותפיו לחבורה היו מי שלימים ייקראו סופרי דור הפלמ"ח. החל משנת 1941 פרסם משיריו בבמות ספרותיות שונות בארץ, וכן בעתונות הבריגדה בעת מלחמת העולם.

אמיר גלבוע השתתף בקרבות מלחמת העצמאות, ומשנת 1955 עבד כעורך בהוצאת הספרים "מסדה", שם ערך ספרי שירה, ספרי ילדים ועוד. בעבודתו זו המשיך עד צאתו לגימלאות.

[עריכה] פעילותו היצירתית

גלבוע פרסם כתריסר ספרי שירה. בין ספריו היותר ידועים: "כחולים ואדומים", "שירים בבוקר בבוקר", "שבע רשויות". כמו-כן פרסם ספר ילדים שזכה לתפוצה נרחבת, "איש המים של גילי". אחדים משיריו גם הולחנו וזכו לפופולריות כשירים מולחנים. המפורסם מביניהם הוא השיר "פתאום קם אדם" שהלחין וביצע שלמה ארצי.
גלבוע זכה בפרס ישראל לשירה בשנת 1982 בזכות "שירתו האישית, המקורית, המאחדת סגנון אישי מובהק עם לשון התרבות של העם" ועל ש"פילס דרכים באמנות הפיוט".
גלבוע עסק גם בתרגום שירה מפולנית ומרוסית.