אושר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אושר הוא רגש, המבטא את מצבו הנפשי והמנטאלי של האדם. פירושו, הרגשה חזקה של שמחת חיים ולו סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע ותקווה וסימנים חיצוניים, כמו חיוך, צחוק או שמחה.

מחקרים עדכניים אף מצאו כי יש מקומות במוח המוארים כשאדם מרגיש רגש חיובי. ומקומות המוארים בזמן רגש שלילי. מקומות אלו מוארים אפילו אצל תינוקות בני שנה כשמראים להם פרצוף מחייך וכועס, בהתאמה. [1]

תוכן עניינים 1 גורמי האושר 1.1 סיפוק 1.2 הסרת מוגבלות 2 אורכה של תחושת האושר 3 אושר כמטרה וכערך מוסרי 4 פסיכולוגיה חיובית 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] גורמי האושר

[עריכה] סיפוק

להרגשת האושר שתי סיבות ראשיות; האחת היא סיפוק. סיפוק נגרם כשאדם משיג את מבוקשו, דבר או דברים להם חפץ, או מצליח במשהו שרצה להצליח בו- סיפוק זה לפעמים גורם לתחושת אושר, לפעמים לרגע אחד ולפעמים לתקופת זמן ארוכה יותר; מידת ועוצמת האושר המתאפשרת מהסיפוק נובעת מכמות ההצלחה או ממידת השגת המבוקש.

[עריכה] הסרת מוגבלות

הדבר הנוסף הגורם לעתים לתחושה חזקה של אושר הוא הסרת מוגבלויות. כאשר אדם מצליח לפרוץ גבולות, בעיקר את גבולותיו העצמיים, הוא חש מאושר ובעל משמעות יתר.

ניתן לראות את הרצון להסרת המוגבלויות ברבים מפעולותיו של האדם. כך למשל רבים הנהנים מהריגוש בהסרת מוגבלות הפחד, הסרת מוגבלות של פחד גבהים מתבטאת למשל בקפיצה ממקומות גבוהים, מתקני לונה פארקים מפחידים, צניחה חופשית וכדו'. האדם נהנה להכנס למקום מסוכן ולהרגיש שהפחד מהמוות נשלט על ידיו ואינו מגביל אותו.

אחת הדוגמאות הקלאסיות להנאתו של האדם מהסרת המוגבלויות הוא ספרי השיאים, מיליוני אנשים בעולם משקיעים את כוחם ומרצם בעקיפת שיאים של עצמם או של אחרים, משום שהתחושה של עקיפת השיא היא תחושה שהאדם פחות מוגבל.

לעומת זאת רבים האנשים המתרכזים בהסרת מוגבלות אחרת. המוגבלות השכלית. האתגרים השכליים הם רבים ומתבטאים הן במשחקי שח ובפתירת סודוקו והן בתפירת בעיות מתמטיות מסובכות. כאשר האדם מצליח הוא נהנה הן מתחושת הסיפוק, והן מההרגשה שהוא יכול ואינו מוגבל.

רבים תופסים את הכסף והשלטון כאמצעיים עיקריים לאושר. יש הטוענים שאלה המניעים העיקריים של רוב האנושות בחיים. רצונות אלו מובלים גם הם על ידי הרצון להרגיש בלתי מוגבל. (בתוספת של הרצון לכבוד והערצה).

מכיוון שהאדם הוא בעיקר רצונותיו, ההרגשה של נצחון על המוגבלות הרגשית מקנה לאדם תחושת אושר גדולה יותר והמשכית יותר. כך למשל כאשר האדם אקטיבי ויוצר למרות העצלות הטבעית שבו, או שהוא מסביר פנים למרות הכעס שבתוכו, או מעניק לזולתו למרות אנוכיותו, הוא מרגיש אושר פנימי ונעלה. זהו בעצם ההרגשה של אדם "שמתעלה מעל עצמו" פירוש שהוא יוצא מהמוגבלויות שלו.

הרפייה, הן פיזית (לאחר מאמץ גופני קשה) והן מנטאלית (לאחר הקלה מפחד למשל) גורמות לתחושות של אושר. תחושת האושר הנגרמת על ידי ההרפייה נובעת גם היא מהסרת המוגבלות שהייתה לאדם. ולכן עוצמת האושר תלויה במידת העוצה של האלמנט שממנו הורפה האדם.

[עריכה] אורכה של תחושת האושר

אורכה של תחושת האושר תלוי גם הוא במוגבלות שעליה הצליח האדם לגבור. למשל אדם שמצליח לעקוף את השיא שלו בשולה מוקשים חש תחושת אושר רגעית ביותר. ומאידך אדם שהצליח לגבור על רגשותיו ולהסדיר את יחסיו עם אשתו חש אושר לאורך יותר זמן.

[עריכה] אושר כמטרה וכערך מוסרי

פילוסופים שונים טענו כי האושר הוא בעצם המטרה של בני אדם בעולם. טענה זו נכנסה באופן חזק יותר במאה השמונה עשרה, על ידי בנת'הם אשר טען כי המטרה המוסרית העליונה היא להביא לכך שיהיה מה שיותר אושר למה שיותר אנשים. בנת'הם טען שכל החקיקה והמדיניות צריכה להיעשות מתוך ההסתכלות הזו.

מתוך ראית האושר של כל בני האדם כערך עליון, טען ממשיך דרכו של בנת'הם ג'ון שטראוס מיל, שאפליה כלפי נשים אינה מוסרית שכן האושר של נשים חשוב לא פחות משל הגברים.

גם ביהדות נחשב האושר כגורם העיקרי בחיים, וכמטרה לבריאת האדם. כפי שכתוב בתנ"ך בחומש דברים "יען אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה, ומרוב כל" ועוד "להיטיבך באחריתך" וכפי שכתב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים "האדם לא נברא אלא להתענג על ה', ולהנות מזיו שכינתו"

[עריכה] פסיכולוגיה חיובית

המיקוד המרכזי של הפסיכולוגיה היה לרפא מחלות נפש ולטפל בבעיות כאלה ואחרות. אולם בשנים האחרונות יש תנועה של פסיכולוגים אשר מתמקדים באיך לגרום לבני אדם להיות יותר מאושרים, ז"א לא איך למנוע דיכאון אלא איך לעורר שמחה או אושר.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אשר
ציטוטים בוויקיציטוט: אושר

• [2] "פסיכולוגיה חיובית"
• [3] אתרו של פרופ' סליגמן מחבר הספר "אושר אמיתי". באתר מבחני אישיות שונים ועוד.

רגשות
אדישות • אהבה • אומץ • אושר • אימה • אכזבה • אקסטזה • אשמה • בדידות • בוז • בושה • בלבול • גאווה • געגוע • דאגה • הודיה • הערצה • השפלה • התבטלות • חיבה • חמדה • חמלה • חרטה • ייאוש • כעס • מבוכה • מרירות • סבל • סלידה • עלבון • עצב • עצבנות • פחד • ציפייה • צער • קבלה • קנאה • רחמים • ריקנות • שמחה • שנאה • שעמום • תדהמה • תיעוב • תסכול • תקווה