אורות התשובה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הספר אורות התשובה נכתב על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ונדפס לראשונה בשנת ה'תרפ"ה (1925).
הספר מתמקד בנושא התשובה ומתאפיין במחשבתו המקורית של הרב קוק. בהקדמתו מספר הרב על התלבטותו בנושא הכתיבה על התשובה, כאשר מצד אחד דוחפת אותו חשיבות הנושא, ומאידך קיים החשש מפני נגיעה בנושא כה מרומם.
את הספר ערך וליקט בנו של הראי"ה, הרב צבי יהודה קוק, מתוך רשימותיו של אביו, למעט שלושת הפרקים הראשונים שהרב קוק בעצמו כתב כסידרם (דבר יוצא דופן בספריו, שעל פי רוב קובצו מפסקאות מפוזרות על ידי אחרים).
הספר יצא במספר מהדורות:
- מהדורת מוסד הרב קוק.
- במהדורה מנוקדת בהוצאת ישיבת אור עציון והרב חיים דרוקמן עם מראי מקומות (עליה מבוססת גירסת הרב פילבר).
- מהדורה מבוארת בידי הרב יעקב פילבר.
- מהדורה עם ביאור מעט מן האור מאת יובל פרוינד בהוצאת "ראש יהודי".
- מהדורה מבוארת בידי הרב ראובן ששון. (עד כה יצא כרך אחד על פרקים א'-ח')
[עריכה] תוכן הספר
בספר 17 פרקים:
- בפרקים א' – ג' הרב מנתח את התשובה לחלקיה ומגדיר בה הגדרות כגון "תשובה טבעית" "אמונית" ו"שכלית", תשובה "פתאומית" לעומת "הדרגתית", וכדומה.
- בפרקים ה' – ו' הוא מחדש את המושג "תשובה של כלל".
- מכאן ועד סוף פרק י' הרב קוק יורד לפרטי מכאוביה של נפשו המיוסרת של החוטא השב לעצמו ולאלוהיו, ומנחמו בהבטחת הארת שמש התשובה.
- בפרקים י"א י"ב מדובר על הקשר בין התשובה לכללות ההויה.
- ומפרק י"ג ואילך ניתנת הדרכה מעשית לדרכי התשובה לפרט ולכלל.
ניתן לציין מס' נקודות שאותן מחדש הראי"ה קוק בחיבורו זה על פני ספרים קודמים, שנכתבו לאורך הדורות על נושא התשובה:
- תשובה אינה שייכת לחוטאים בלבד - גם הצדיקים בהיותם מתעלים מדרגה לדרגה נמצאים למעשה במצב של תשובה מתמדת, בשל העובדה שהתשובה הינה האידאל של חרות.
- התשובה איננה מושג רוחני בלבד - כאשר אדם חותר להיות בריא ונורמלי, יש בחתירה הזו משום תשובה, והרפואה למעשה הינה חלק מהתשובה הגופנית.
- תשובת העולמות - התשובה היא מושג קוסמולוגי. הבריאה כולה שואפת לחזור למצבה האידאלי שהייתה בו לפני נפילתה במה שנקרא בלשון הקבלה "שבירת הכלים".
- תשובת הכלל בישראל - הרב קשר את תהליך התחייה שעבר על עם ישראל בשיבתו לארצו ולתרבותו המקורית אל התשובה וראה בזה חלק מתשובת העולם כולו אל מקורו, והוא כותב באגרת אל תלמידו הרב חרל"פ (אגרת שעח ב"אגרות הראי"ה"): "ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת קץ המגולה...לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת, כי כל זמן מאיר בתכונתו...". (ראו גם מאמר "אל התשובה")
- ערכם הרב של הרהורי תשובה - למעשה התשובה צפונה ומובטחת כבר ברגעי החרטה בזמן ביצוע החטא ממש, למרות שעדיין אינה שלמה עד גמר תהליכי התשובה המעשיים.
- התשובה המרכזית היא להיות אותנטי - התשובה הראשית והמרכזית היא אותנטיות של האדם וחזרתו אל עצמיותו וטבעו המקורי. (בלשונו של הרב, "חזרה אל שורש הנשמה").
- התשובה כמהלך אל המקוריות - התשובה איננה נועדת להגביל ולצמצמם את האדם, אלא להפך לפתוח לו מרחבים שמימיים, של מקור החיים שאין לו גבול, ולהביא את האדם ליצירה, מקוריות ושפע של חיוניות.
- התשובה הכרחית להבנת סתרי תורה - מפני שהתשובה מייסדת את אופיו של האדם על יסוד האצילות, ומרוממות את רצונו, לחשוק בדברים רוחניים.
- תשובת הדור - חזרת הדור לתורה יכולה להתבצע בארבעה שלבים: כבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת.
הרב קוק ראה חשיבות רבה בלימוד הספר ואמר עליו: "את אורות התשובה צריך ללמוד בלי גבול". והוא עצמו היה משנן את ספרו זה בימי חודש אלול.
