אדם מיצקביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פורטרט של אדם מיצקביץ'

אדם ברנרד מיצקביץ' (Adam Bernard Mickiewicz),‏ (24 בדצמבר 1798 - 26 בנובמבר 1855), סופר ומשורר, מגדולי אנשי הרוח של פולין. נחשב כאחד המשוררים המייצגים של התקופה הרומנטית של המאה ה-19, וכאחד מאנשי הספר שעוררו את הלאומיות הפולנית.

נולד ליד העיר נובוגרודק, למשפחת אצילים. סיים את לימודיו באוניברסיטה של וילנה , שבה היה גם פעיל באגודות נוער לאומיות ששאפו לשחרור לאומי. בשנת 1822 פרסם קובץ בלדות וכעבור שנה את שני חלקיה הראשונים של הפואמה הדרמתית "האבות". בשם פעילותו נגד המשטר הרוסי נידון ל4 שנות גירוש. במסקוה עבד כפקיד, התקרב לחוגים המשכילים ובא במגע עם מהפכנים רבים. בתקופה זו פרסם את "סונטת קרים" ואת הפואמה "קונרד ולנרוד". בשנת 1829 השתקע ברומא. מאוחר יותר הצטרף אלפי המהגרים הפולנים שהשתקעו בפריס והפך למנהיגה הרוחני של הקהילה הפולנית בגולה. שנה לאחר מכן פרסם את חלקה השלישי של הפואמה "אבות". סמוך לכך עבד בקתדרה לספרות סלווית באוניברסיטת פריס. "ספרי העם הפולני וספרי הצלינות הפולנית" שפרסם ב1832 בפריס שימש כמעין מורה דרך למהגרים פולנים רבים. מאוחר יותר פרסם את האפוס "פן טדאוש", שהיא מעין סיפור לירי -אפי על חיי האצולה הפולנית בתקופת נפוליון. בשנותיו האחרונות התמסר לפעילות מדינית. הוא יצא לארגן גדודים פולניים ברומא ואחר כך בקוסטנטינופול ושם גם נפטר מחולירע.