MRO
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
MRO (קיצור של Mars Reconnaissance Orbiter - "לוויין לחקר מאדים") - חללית רב-משימתית למחקר כוכב הלכת מאדים, שוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקנית נאס"א ב-12 באוגוסט 2005. החללית מיועדת לשמש כלוויין של הכוכב במשך כארבע שנים, לספק מידע על האטמוספירה והגאולוגיה שלו, לחפש הוכחות לקיום מים, לבחון אתרי נחיתה למשימות קרקעיות ולספק תמיכה תקשורתית למשימות הללו.
החללית החלה להקיף את מאדים ב-10 במרץ 2006, כשבעה חודשים אחרי שיגורה. עם התקרבותה לכוכב, ששת מנועיה הראשיים האיטו את מהירותה מ-10,400 קמ"ש ל-6,800 קמ"ש. מסלול ההקפה הראשוני הוא מסלול אליפטי בגובה רב, ובנובמבר 2006 החללית מיועדת להגיע לגובה מבצעי - 255 עד 320 ק"מ מעל פני הכוכב.
תוכן עניינים |
[עריכה] משימות
לחללית ארבע משימות עיקריות:
- זיהוי סימנים למים. זאת הן באמצעות זיהוי מינרלים המעידים על הימצאות מים בעבר, והן באמצעות רדאר שיזהה קיום מים תת־קרקעיים בהווה. מטרה זו אמורה לסייע בפתרון השאלה אם מאדים קיים אי פעם חיים.
- איפיון אקלים מאדים. זאת על ידי חקירת תנועת האבק ואדי המים באטמוספירת מאדים, והשפעתם על האקלים לאורך עונות השנה.
- איפיון הגאולוגיה של מאדים. זאת על ידי מצלמות בעלות יכולת הפרדה גבוהה, שיצלמו מבנים גיאולוגיים על פני המאדים, שיאפשרו לחוקרים לזהות את התהליכים שעיצבו את פני מאדים.
- הכנה לקראת מחקר מאוייש. מצלמות החללית מאפשרות לצלם סלעים בגודל עד מטר אחד. זה יאפשר למתכנני משימה מאויישת הן לדעת מה המקומות המעניינים ביותר מבחינה מדעית לנחות בהם, והן מה הם המקומות הבטוחים ביותר.
החללית מיועדת לתמוך בשתי משימות קרקעיות - פיניקס שמיועדת לשיגור בשנת 2007, ו-MSL שמיועדת לשיגור בשנת 2009.
[עריכה] מכשור מדעי
- מצלמת רזולוציה גבוהה (HiRISE) - מצלמת טלסקופ ברזולוציה של 33 ס"מ מגובה 300 ק"מ
- מצלמת קונטקסט (CTX) - מצלמת טלסקופ ברזולוציה של 8 מטר
- מצלמת צבע (MARCI) - מצלמה לתמונות אקלים בשבעה צבעים
- מצלמת ספקטרומטר (CRISM) - מצלמת ספקטרום (אור נראה) ואינפרה אדום ברזולוציה של 18 מטר, לצילום מפות מינרלים
- מצלמת אקלים (MCS) - מצלמת ספקטרום ואינפרה אדום, לצילום מפות אטמוספירה ואקלים
- מכ"ם תת קרקעי (SHARAD) - מכ"ם תת קרקעי, למחקר שכבות סלע וקרח עד לעומק של קילומטר אחד
- מערכת לחקר שדה כוח המשיכה של הכוכב - באמצעות מעקב אחרי השינויים במהירות החללית
- מערכת לחקר צפיפות ומבנה האטמוספירה
- מערכת אלקטרה - מערכת תקשורת בתדר אולטרה גבוה (UHF), לקשר עם חלליות באזור הכוכב ועל פניו
- מצלמת ניווט אופטי (ONC) - מצלמה לניווט מדוייק, באמצעות זיהוי מיקומם של שני הירחים של מאדים, פובוס ודימוס
[עריכה] נתונים
- בניית החלקים - אוניברסיטת אריזונה, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, סוכנות החלל האיטלקית, חברת מאלין ומעבדות JPL של נאס"א.
- חומרי בנייה עיקריים - סיבי פחם, אלומיניום וטיטניום
- הרכבה - מפעל מערכות החלל של לוקהיד מרטין בדנוור, קולורדו
- משקל מלא - כ-2,180 ק"ג
- משקל יבש (ללא דלק) - כ-1,031 ק"ג
- משקל דלק - כ-1,149 ק"ג
- מנועים ראשיים - שישה, בעלי דחף כולל של 230 ליברות, לניהול מסלול ההקפה
- מנועים משניים - שישה, בעלי דחף כולל של 30 ליברות, לתיקון מסלול ושינוי גובה
- מנועים קטנים - שמונה, בעלי דחף כולל של 1.6 ליברות, לשינוי גובה
- הנעה חשמלית - שני לוחות סולאריים, בעלי שטח כולל של 19 מ"ר, הספק כולל של 2,000 ואט ומתח כולל של 32 וולט
- החללית גם תשדר לכדור הארץ במהירות של פי 10 מאשר החלליות הקודמות. מלבד שידור תמונות ונתונים אחרים לכדור הארץ ממכשיריה היא, היא גם תשמש כתחנת ממסר למשימות הקרקעיות - הן הנוכחיות (ספיריט ואופורטיוניטי) והן למשימת פניקס המתוכננת לשיגור ב-2007 והמעבדה המדעית למאדים הנמצאת כעת בפיתוח ומתוכננת לשיגור -ב2009
[עריכה] קישורים חיצוניים
