תצפית משתתפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

תצפית משתתפת, שיטת מחקר הנהוגה במדעי החברה, בעיקר בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. בתצפית משתתפת החוקר מתערב באוכלוסייה שאותה הוא מבקש לחקור והופך לאחד הפרטים בחברה, לרוב בלא ששאר הנחקרים יכולים לזהות שיש ביניהם חוקר. זאת בניגוד לתצפית רגילה שבה המשתתפים בדרך כלל יודעים שהם נחקרים והחוקר עומד מהצד ומתצפת.

שיטה זו מסייעת לחוקר לגלות כיצד פרטים בחברה מסוימת מתנהגים בחיי היומיום, ללא הסכנה שהם ישנו את התנהגותם הנורמאלית בשל נוכחותו של החוקר. חסרונה הוא שמעורבות שכזאת בתוך החברה עלולה להביא להזדהות ערכית ורגשית גבוהה מדי עם מושא המחקר ובכך לירידת האובייקטיביות של החוקר.

תצפית משתתפת, היא שיטת מחקר הנהוגה במדעי החברה ובעיקר בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. בתצפית משתתפת הופך החוקר לשותף פעיל ברשתות החברתית, לנוכח במרכזם של האירועים החברתיים ולמעורב בחיי היומיום של הקבוצה הנחקרת. זאת בניגוד לתצפית רגילה שבה המשתתפים בדרך כלל יודעים שהם נחקרים והחוקר עומד מהצד ומתצפת. בתצפית משתתפת החוקר איננו אמור להפוך ולהיות לאחד מן הקבוצה ממש. החוקר צופה אך שומר מרחק מסוים. מרחק זה דרוש לו כדי לערוך את תצפיותיו, לרשימותיו ביומן השדה ולהסקת מסקנותיו המחקריות. שיטה זו מסייעת לחוקר לגלות כיצד פרטים בחברה מסוימת מתנהגים בחיי היומיום, מבלי הפחד שהם ישנו את התנהגותם הנורמאלית בשל נוכחותו של החוקר. אך בשיטה זו ישנו חסרון, מפני שמעורבות כזאת של החוקר בתוך החברה עלולה להביא להזדהויות ערכית או רגשיות למשל שהיו גבוהת מדי עם מושא המחקר ובכך לירידת האובייקטיביות של החוקר. ישנם אתנוגרפים המתייחסים בכתביהם למספר קשיים המתקשרים לשימוש בשיטת התצפית המשתתפת. אלו בעיקר קשיים פוליטיים, חברתיים, מוסריים ורגשיים הנוגעים לנוכחותו של החוקר בשדה ולשימוש שהוא עושה בה לאיסוף מידע. בתהליך הכרת השדה נפתחים כיוונים חדשים להערכת התקפות של שיטת התצפית המשתתפת ולהכוונת התצפיות עצמן. השתתפות החוקר בשדה וקורותיו נתפסים כמראה שדרכה ניתן ללמוד את השדה. זאת מכיוון שקבלת החוקר על ידי הנחקרים מתווכות כל הזמן על ידי הרשתות החברתיות ומערכת המושגים שלהם. ישנו דגש על יכולתו של החוקר בהכרת עולמם של הנחקרים על פי האפיונים שהוא מאופיין על ידם ולפי דרך קבלתו בקרבם. כמו כן, התצפית המשתתפת והטקסט האתנוגראפי (הנוצר מתוך התצפית המשתתפת) חייבים להיות מוסברים ומובנים מתוך התייחסות מפורשת לתהליכי עיבודים באמצעות הצופה אשר נוטל חלק בתהליך. גישה זו הופכת את הסובייקטיביות המצויה בהכרח בכל תצפית משתתפת, לדרך הנכונה אשר מכוונת לקראת אובייקטיביות. בנוסף התצפית המשתתפת המתפקדת ככלי להכרת השדה, כרוכה בתהליכים בינאישיים. התיאור האתנוגרפי נוצר כתוצאה מהעקבות שעבודת השדה משאירה בביוגרפיה של החוקר. לכן תיאור השדה המוצג על ידי האתנוגרף צריך להיות מובן בתור כלי להתגברות על הפרדוקסים והניכור הנובעים מתוך תהליך התצפית המשתתפת , כדרך של בניה וניסוח ולא רק כגילוי.