תושב קבע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תושב קבע בישראל הוא אדם שכתובתו הקבועה בישראל, והוא רשום במרשם האוכלוסין של משרד הפנים. תושב קבע חייב בכל החובות שהמדינה מטילה, כולל גיוס לצה"ל (אם נמצא כשיר) ותשלום כל המסים, והוא זכאי לכל הזכויות שהמדינה מעניקה (כולל ביטוח בריאות, חופש עיסוק והצבעה בבחירות לרשות המקומית), למעט שתי זכויות: הצבעה לכנסת וקבלת דרכון ישראלי. תושב קבע נושא תעודת זהות ישראלית, כלומר תנועתו ברחבי המדינה אינה מוגבלת, והוא יכול לקבל כל שירות מרשויות המדינה.
המעמד של תושב קבע אינו תלוי במעמד האזרחות. תושב קבע יכול להיות אזרח ישראלי, יכול שלא להיות אזרח ישראלי ולהיות אזרח זר בלבד או אף חסר אזרחות. אזרח ישראלי יכול להיות תושב קבע בישראל, ויכול להיות תושב במדינה זרה. אזרח ישראלי יכול תמיד להיכנס לישראל ולקבל מעמד של תושב קבע ללא כל הגבלה (יש אפשרות שידרשו ממנו לשלם קנס לביטוח הלאומי או להמתין זמן-מה לפני שיקבל את מלוא זכויות הביטוח). לעומת זאת תושב קבע שרוצה לקבל אזרחות ישראלית צריך להגיש בקשה מיוחדת ובקשתו עשויה להידחות.
החוק הישראלי קובע שזכות ההצבעה לכנסת ניתנת לאזרח ישראלי שהוא גם תושב קבע, ואשר מלאו לו 18 שנה. ישראלים רבים שמהגרים מחוץ למדינה מקפידים לשמור על כתובתם הקבועה בישראל כדי שיוכלו להגיע לארץ ולהצביע ביום הבחירות לכנסת.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
