שוקית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שוקית (fibula) היא העצם הצמודה לחלקה הצידי של השוקה דרך שני מפרקים בחלקה העליון והתחתון. השוקית קטנה מהשוקה ובהשוואה לעצמות ארוכות אחרות בשלד האדם, היא הצרה ביותר יחסית לאורכה. הקצה העליון שלה ממוקם מעט למטה ממפרק הברך וכן אין היא מהווה חלק מהמפרק. הקצה התחתון שלה מתמשך מעבר לשוקה ומתעבה קלות ליצירת הפטישון הצידי של הקרסול.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה אנטומי
[עריכה] חלק עליון (מקורב)
חלקה העליון של השוקית הוא ראש השוקית. עבה יותר מהגוף ומופרק בחלקו התיכון עם נישה מתאימה בתחתית העלי הצידי של השוקה, ליצירת מפרק השוקה והשוקית העליון. בחלקו העליון של הראש, בליטה גרמית בשם זיז החרט או חוד הראשיש של השוקית. בזיז נאחזים שריר הירך הדו ראשי והרצועה העקיפה הצידית של הברך.
[עריכה] גוף העצם
לגוף העצם ארבעה גבולות המחלקים אותו לארבעה פנים:
הגבולות מכונים לפי מיקומם היחסי: הקדמי-צידי, הקדמי-תיכון, האחורי-צידי והאחורי-תיכון. הגבול הקידמי-תיכון הוא הרכס הבין גרמי (interosseous crest) אליו מחובר הקרום הבין גרמי (interosseous membrane) - רקמה חזקה המחברת בין השוקית לשוקה. הגבול האחורי-תיכון, מכונה גם הקו המלוכסן.
לאורך פני העצם השונים, נאחזים שרירים רבים המניעים את כף הרגל ובהונותיה. בין היתר, נאחזים שם ריכוז של שרירים המניעים את הבוהן הגדולה וריכוז של שרירים האחראים לתנועת eversion (סיבוב כף הרגל לאורך צירה האורכי, כאשר הבוהן הגדולה יורדת והבוהן הקטנה עולה).
[עריכה] חלק תחתון (מרוחק)
חלקה התחתון של השוקית מתעבה למבנה דמוי פירמידה, מעט משוטח מצד לצד. זהו הפטישון הצידי, הנמוך יותר מהפטישון התיכון של השוקה. אפשר למשש את הפטישון הצידי ואת המשטח שמעליו מכיוון שהם תת עוריים. בחלקו התיכון של הפטישון, משטח מפרקי המתאים לחיבור עם עצם הערקום (talus). מעל למשטח המפרקי, אזור החיבור של הרצועה הבין גרמית של מפרק השוקה והשוקית התחתון.
