שבטבט גדול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| שבטבט גדול | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 |
||||||||||||||
| מיון מדעי | ||||||||||||||
|
||||||||||||||
| שם מדעי | ||||||||||||||
| Equisetum telmateia |
צמח זה אוהב אדמת ביצות שיש בה גם כבול, ומי תהום גבוהים, והרבה צל. הצמח לא נפגע על ידי בעלי חיים, יש בו חומר צורני ומרכיבי הצמח עלולים לפגוע באוכל אותם. לאדם יש תועלת רפואית - יש טוענים שהוא מסיע לפתיחת צינורות בגוף, כמו שתן ומעברי דם. המינונים זעירים, וכדאי להשאיר זאת לרופא ולרוקח.
מרכיבי צמח זה מיובאים לארץ בשמות מסחריים שונים למטרות רפואיות. בארץ יש שני מינים, שבטבט ענף ושבטבט גדול, בעולם כ-30 מינים, שהגדול ביותר מגיע לגובה 12 מטר. קבוצת הצמחים האלו ידועה ממאובנים שנוצרו לפני 350 מליון שנים, הרבה לפני שבאו לעולם צמחים בעלי פרחים, לכן הם נקראים צמחים ירודים הקרובים יותר למחלקת השרכים.
[עריכה] השבטבטים בקיבוץ הגושרים
בצפון הארץ, בקיבוץ הגושרים נמצא "עמק הנהר הנעלם", ובו שמורת טבע פרטית שהייחוד שלה הוא באלפי השבטבטים הגדלים במקום.
מחזור החיים מתחיל בסוף פברואר, עם יציאת עמודי פריחה, לא פרח כי אם עמוד גיבעולי ללא מחטים, ובראשו מרוכזים עלי שיבולת, הנבגים, תאי מין משני המינים. לאחר כ10 ימים עמוד זה נעלם לאחר שהנבגים התפזרו וניפגשו במיוחד בעזרת מים.
מיד לאחר מכן, בשבוע הראשון לחודש מרץ, עולים מהשורשים התת קרקעיים צמחים עם גבעול שממנו יוצאים כעין מחטי אורן. הצמח בצעירותו הוא ירוק בהיר והמחטים שבו צמודים לגבעול כמו עץ אורן קטן, עם הזמן הוא גדל לגובה והמחטים נפרשים ומעט גולשים לצדדים. סוף גידולו באמצע הקיץ שאז גובהו מגיע לסביבת מטר אחד. עם תחילת החורף הגבעול מתחיל להשחיר ולקמול. אם החורף קר מאוד הוא נעלם מהר ורק השורשים התת קרקעיים ממשיכים לשמור חיים.
השבטבט הגדול הוא צמח מוגן, והשטח הכמעט יחידי שבו הוא גדל בישראל הוא בקיבוץ הגושרים, בשמורה ליד נחל הקורן.
