קנת' ג'. ארו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנת ג'וסף ארו (נולד ב-23 באוגוסט 1921) הוא כלכלן אמריקאי. הוא זכה בפרס נובל לכלכלה ב-1972, בשיתוף עם ג'ון ר. היקס.
יחד עם פול סמואלסון, הוא נחשב לאחד מהמייסדים של הכלכלה הנאו-קלאסית המודרנית.
תרומתו המשמעותית ביותר הינה בתחום של תאוריית הבחירה הציבורית. גולת הכותרת של עבודתו היא משפט אי האפשרות של ארו ועבודתו על ניתוח של שיווי משקל כללי. הוא הציב יסודות לכמה ענפים נוספים בכלכלה, ביניהם תאוריית הצמיחה הפנימית וכלכלת המידע.
ארו קיבל תואר ראשון מהאוניברסיטה העירונית של ניו יורק ב-1940, ותואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת קולומביה ב-1941 ו-1951.
תוכן עניינים |
[עריכה] משפט ארו
משפט ארו הוצג בתיזה שלו לדוקטורט. הוא קובע שכלל הבחירה החברתי היחיד אשר מקיים שני תנאים בסיסיים (יעילות פארטו ובחירה בלתי-תלויה), הוא כלל הדיקטטור, בו פרט יחיד קובע באופן בלעדי את ההעדפות החברתיות (כלומר: לא קיים כלל בחירה כזה שהוא גם דמוקרטי).
[עריכה] שיווי משקל כללי
ביחד עם ז'ראר דברו, סיפק ארו את ההוכחה המדוקדקת הראשונה לקיומו של שיווי משקל כללי בשוק, בהינתן מגבלות מסוימות. ארו הרחיב את המודל כך שיעסוק גם בנושאי אי-ודאות, יציבות שיווי המשקל, ויעילותו של שיווי משקל תחרותי.
[עריכה] תאוריית הצמיחה הפנימית
ארו מילא תפקיד חיוני בראשית המחקר בתאוריית הצמיחה הפנימית (או: תאוריית הצמיחה החדשה), השואפת להסביר את מקורם של השינויים הטכניים המניעים את הצמיחה הכלכלית. עד לפיתוחה של תאוריה זאת, ההנחה הייתה כי שינויים טכניים מתרחשים מסיבות חיצוניות - כלומר, קורים ללא הסבר לסיבת התרחשותם. תאוריית הצמיחה הפנימית סיפקה הסבר כלכלי לסיבות לחדשנות של חברות - כך ששינויים טכניים וחדשנות באים מבפנים - מתוך המודל הכלכלי (ומכאן השם). בהמשך לעבודתו החלוצית של ארו, התפתחה ספרות מחקרית ענפה בנושא.
[עריכה] כלכלת המידע
במחקר חלוצי נוסף, חקר ארו את הבעיות הנגרמות מאסימטריה של מידע בשווקים. בעסקאות רבות, לאחד הצדדים (לרוב המוכר) יש יותר מידע על המוצר הנמכר מאשר לצד האחר. אסימטריה של מידע יוצרת תמריץ לצד שלו מידע רב יותר לרמות את הצד בעל המידע המועט יותר. כתוצאה מכך, התפתחו מספר מנגנוני שוק, ביניהם ערבויות ואימות על-ידי צד שלישי, המאפשרים לשווקים עם מידע א-סימטרי לתפקד. ארו ניתח סוגיה זו בתחום הטיפול הרפואי (במחקר מ-1963, שכותרתו "אי-ודאות וכלכלת הרווחה של טיפול רפואי"). מאוחר יותר, נחקרו שווקים נוספים - בעיקר נכסים יד שניה, מכירות פומביות ברשת, וביטוח.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- http://www-econ.stanford.edu/faculty/arrow.html
- http://www.nobel.se/economics/laureates/1972/arrow-autobio.html
|
1969: פריש, טינברגן 70: סמואלסון 71: קוזנץ 72: היקס, ארו 73: לאונטיף 74: מירדל, האייק 75: קנטורוויץ' טג'אלינג ס. קומפאנס 76: פרידמן 77: אולין, מיד 78: סיימון 79: שולץ, לואיס 80: קליין 81: טובין 82: שטיגלר 83: דברה 84: סטון 85: מודיליאני 86: ביוקנן 87: סולו 88: אלה 89: הבלמו 90: מרקוביץ', מילר, שארפ 91: קואז 92: בקר 93: פוגל, נורת' 94: הרסני, נאש, סלטן 95: לוקאס 96: מירליס, ויקרי 97: מרטון, שולס 98: סן 99: מנדל 2000: הקמן, מקפאדן 01: אקרלוף, ספנס, שטיגליץ 02: כהנמן, סמית 03: אנגל, גריינג'ר 04: קידלנד, פרסקוט 05: אומן, שלינג 06: פלפס |
