שיחה:קבלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 הערות 2 הערות 2 3 הערות הקורא התמים 4 לא להוסיף ספרים לקריאה נוספת? 5 קניתי, אך טרם הספיקותי לקרוא 6 יהדות צפון אפריקה 7 הצעת הוספה למומלצים

[עריכה] הערות

• בפסקת הפתיחה: "בקבלה ישנם זרמים שונים, ובהם הבדלים תפיסתיים רבים המגיעים לעתים עד כדי סתירה הדדית ומחלוקת, ועם זאת הם מתוחמים בתוך מסגרת משותפת של מושגים וסמלים" - זהו משפט סתמי מכיוון שאיננו מפרט על מה מדובר. יש לפרט לפחות באילו נושאים ובאילו תחומים נמצאות המחלוקות החשובות, ומהם המושגים שעליהם אין מחלוקת.

המשפט אינו "סתמי" כי אם מעט "סתום", בקבלה כמעט ואין מושג שעליו יש תמימות דעים וכל אסכולה תופסת אותם באופן שונה. למנות את המושגים הללו זה יהיה להעניש את הקורא.

במצב הנוכחי הנעלם רב על הנגלה ואין בכך תועלת. לטעמי יש להזכיר שתיים-שלוש נקודות החשובות ביותר, או להשמיט את המשפט כולו. (נתנאל)

הסרתי את המשפט.

• כל פסקת "מחשבות היסוד בקבלה" טעונה הרחבה והבהרה. צריך להסביר באופן כללי יותר על הספירות, שזו מערכת של השתלשלות האורות האלוהיים וכו'. מושג השכינה צריך לבוא בשלב קודם יותר ולא להיות מוצג כבדרך אגב, ובכלל צריך הבהרה לגבי ההבדל בין "עצמות" לבין "האצלה", ובמסגרת זו גם להעלות את המושגים של "אורות" ו"כלים". ואז, נראה לי, יהיה קל יותר להסביר מה הן עשר הספירות. גם מושג האין-סוף בא בהמשך רק בדרך אגב וראוי להסבירו, אולי במשולב עם הרעיון שאין לעמוד על עצמות האלוהות.

מסכים איתך שצריך להרחיב אך לא כאן אלא בערכים נפרדים למשל בתורת הספירות, תורת הכוונות, עולמות אבי"ע, אין סוף ועוד ועוד, מה גם שהמושגים הם קשים לקורא הממוצע ובשל שיקולי נגישות לא עמדתי כדבעי על המושגים האלו כאן, אולי בעתיד נעשה כן במקומות המתאימים לכך.

• חסר משפט על היחס ההדדי בין הלכה וקבלה.

חסר גם התייחסות למנהגים הנמשכים מהקבלה, ההשפעה של זו על ספרות התפילה והפיוט וההשפעה על ספרות המוסר שרק נרמזה בפיסקה על קבלת צפת. הערך לטעמי גדוש מאוד ותוספות נוספות יכבידו על הקורא, מה גם שגרשם שלום בערך קבלה באנצקלופדיה העברית כלל לא התייחס לנושאים אלו כך שאני נתלה על אילנות גבוהים.

הוספתי משפט קצר על כך. בברכה, Shayakir • שיחה. 11:23, 30 בנובמבר 2006 (IST)

• האם המושגים "קבלה תאוסופית-תאורגית" ו"קבלה אקסטטית" מקבילים למושגים "קבלה עיונית" ו"קבלה מעשית"? בכלל, המונחים "תאוסופי", "תאורגי" ו"אקסטטי" צריכים ביאור.

לא, בערך ישנו ביאור על המושגים בפיסקה על הקבלה התיאוספית - תיאורגית מול הקבלה האקסטטית ובפיסקה על הקבלה המעשית ובפיסקה על המקובל העיוני הרמ" אני מסכים איתך שהדברים צריכים ביאורים נוספים אך אלו צריכים לבוא בערכים הנפרדים של כל אחד ואחד מהם.

• "רוח היהדות" - היכן היא נושבת? אולי עדיף "על פי רוב, ביהדות...", וגם זה טעון ביסוס.

תיקנתי, "ואין המפורסמים צריכים ראיה".

• "ספרות הקבלה מרבה להזהיר, להרחיק ולסייג את השימוש בקבלה מעשית. זאת משום שעל פי דברי המקובלים לעוסק בקבלה המעשית נחוצה טהרה מטומאת מת" - האם זו הסיבה היחידה להימנעות מקבלה מעשית? הייתי מצפה לנימוק הרבה יותר כללי ועקרוני של זהירות מעיסוק בעולמות עליונים. בכלל כל הפסקה הזו קצת חסרה הקשר.

הזהירות מהעיסוק בעולמות העליונים הוא משותף לכל תחום תורת הסוד, אך בקבלה המעשית יש אזהרה נוספת של טהרה מטומאת מת וזאת בשל השימוש המעשי בשמות הקודש.

• ספר יצירה: "לאחר אותו - יש אומרים עד לתקופת המצאת הניקוד (אולי בסביבות המאה התשיעית לסה"נ), שכן ניקוד כלל לא נזכר בספר" - המשפט סותר את עצמו.

תקלדה, תיקנתי למאה ה-6 ולא ה-9. האם זה פותר את הבעיה?

לא. אם ניקוד כלל לא נזכר בספר, אז אין סיבה לאחר אותו כל כך. אילו היה להיפך - שהניקוד *כן* נזכר בספר - אז הייתה כאן ראיה שהספר מאוחר לאחר המצאת הניקוד. אך המשפט כרגע לא מובן. (נתנאל)

בקבלה ובתורת הסוד יש חשיבות גדולה לניקוד ונתלו עליהם תלי תלים של תורות. האסכולה המאחרת את זמן כתיבתו טוענת כי היינו מצפים מהספר להתייחס לניקוד ולרעיונות הקבליים שנתלו בו.

• הסרתי את ההתייחסות לפלוטינוס - שיש להניח שלא חסידי אשכנז ולא המקובלים הראשונים שמעו את שמו מימיהם.

מקובל עלי.

• "דיבור אוטומטי" - המונח נראה לא מתאים בהקשרו. אולי יש מונח יותר טוב?

גם אני התלבטתי רבות במינוח הזה וגם לדעתי הוא מעט קשה לעיכול, אולם אחרי הכל זה המונח הכי קרוב שכן האופציה השניה היא עיבור שמקרה של מרן לא לגמרי מדוייקת שכן מושג זה מתייחס לעיבור של נשמות צדיקים ואילו כאן ישנו "עיבור" של המשנה.

אולי "דיבור לא-מודע" או "דיבור לא-רצוני"? (נתנאל)

המונח המקובל ל"דיבור לא-מודע" ו"דיבור לא-רצוני" הוא "דיבור אוטומטי" כמו "כתיבה אוטמטית" וכולי

התייעצתי עם אדם שעבודת הדוקטורט שלו היא בנושא של טכניקות מיסטיות של כתיבה אוטומטית בקבלה והא הסכים איתי שהמונח "דיבור אוטומטי" הוא המונח המתאים יותר

• "הרמ"ק הוא גדול המקובלים העיונים" - אני אישית משתדל להימנע מקביעות כאלה, אלא אם כן ברור מאוד (לקורא) מי קובע את זה ולפי אילו פרמטרים. כאן נראה לי שאפשר להסתפק בציטוט של גרשם שלום שבהמשך הפסקה.

ללא כל ספק הרמ"ק הוא גדול המקובלים העיוניים ומעידים על כך דבריו של שלום בהמשך. המקובל העיוני הבא אחריו בשיעור הקומה הוא ר' מנחם רקאנטי שהשפעתו הייתה חשובה אומנם אך לא הגיעה לזו של הרמ"ק.

אינני חולק על הקביעה, אני חולק על הניסוח. לטעמי זה ניסוח לא אנציקלופדי, ניסוח אנציקלופדי צריך להיות זהיר ומסויג יותר. (נתנאל)

אתה מוזמן לנסח כראות עינייך

• האזכור של יוסף בן שלמה וברכה ז"ק קצת מפריע בשטף הסקירה ההיסטורית. מקומם בערך על הרמ"ק ופחות כאן.

הסרתי את ההתייחסות על ברכה זק, את ההתייחסות לבן שלמה אני משאיר שכן לדבר על הרמ"ק מבלי להזכיר את בן שלמה זה כמו לדבר על אברהם אבולעפיה מבלי להזכיר את משה אידל. מה גם שבהמשך הבאתי את דבריו של בן שלמה שבמתק שפתיו עומד על ההבדלים בינו לבין האר"י, הסיבות לנהירה אחרי האר"י ולא אחרי הרמ"ק ועל המשיכה בכלל לתורת הקבלה באותה עת שהייתה רוויה באלמנטים משיחיים.

ערבך ערבא צריך... הזכרת שם של חוקר מודרני באמצע סקירה של המאה ה-16 קופצת לעין ומפריעה. הזכרת שמו בציטוט היא מצוינת, שם הקורא יכול להבין שהוא החוקר שעסק בהגותו של רמ"ק. (נתנאל)

מקובל עליי, אני יעביר זאת לערך על הרמ"ק

• בפסקה על הרמח"ל חסר משפט מקדים - מי היה ומה עשה.

הוספתי.

• "בשלוש השנים האחרונות אושרו בישראל ובעולם עשרות עבודות דוקטור בתחום הקבלה" - יש לפרט אילו שנים.

תיקנתי.

• מסופקני אם האתרים המפורטים תחת "אתרי קבלה ברוח יהדות אורטודוקסית-חרדית" הם אכן כאלה. איני רואה טעם להפריד, ונראה לי שעדיף לכלול את כולם בכותרת "אתרי הפצת קבלה פופולרית להמונים".

כל החלק הזה של קישורים חיצוניים הוא שארית מן הערך המקורי, הבחנתך מקובלת עלי ותיקנתי על פיך.

ההגהה שלי הייתה לשונית בעיקרה וגם היא לא מספיק ממצה מקוצר הזמן ומקוצר המשיג. לא יזיקו לערך הגהה תוכנית מקיפה על ידי מי שבקי בחומר יותר ממני, וגם הגהה לשונית-סגנונית נוספת. יישר כוח על הכתיבה, ותזכה להגדיל תורה ולהאדיר. נתנאל 13:09, 26 בנובמבר 2006 (IST)

תודה רבה על העריכה וההערות. בברכה, Shayakir • שיחה. 13:14, 27 בנובמבר 2006 (IST)

אכן, שתזכה. נראה מאוד מרשים. ‏Harel‏ • שיחה 19:18, 26 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] הערות 2

שלי לא ברמה של הקודם, אבל בכל זאת (לפי כותרות הפסקאות):

• "ראשיתה של הקבלה" - כדאי לציין את גילוי הזוהר כנקודת המעבר.

אם כוונתך היא למעבר בין תורת הסוד הקדומה לקבלה אזי זה לא מדוייק שכן הספר המסמל את המעבר ביניהם הוא דווקא ספר הבהיר ולא ספר הזוהר.

• "תורת הסוד הקדומה" - כדאי לציין מה בדיוק האיסורים וההגבלות (משנה חגיגה ב, א).

ההגבלות מצוינות בערך וז"ל: "היא הוגבלה ללימוד רק לאחר תקופת הכשרה, אחרי גיל מסוים ורק לחתך מצטיין של הלומדים, בנוסף על הגבלות על צורת לימודה (שלא בפומבי, מרב לתלמיד יחיד)".

• "קבלת צפת" - מה האברבאנל קשור לעסק? גם אם כן, הפיסוק שם מבולגן במעט.

בסוף ימיו של אברבאנל נתגלו בו מגמות משיחיות מובהקות שכנראה נגרמו בעקבות משבר הגירוש שקדם לקבלת צפת והיה אחד הגורמים המובהקים להתפרצותה.

• "התנגדות לקבלה" - אין איזכור של הדרדעים. הכנסת ישעיהו לייבוביץ' בין שומרי המצוות היא בעייתית, ובסופו של דבר, רוב ציבור שומרי המצוות לא התייחס אליו, ואם כן, לא בכבוד, כך שבולטותו כנציג הענף הדתי מפוקפקת (להבדיל מהדרדעים שבהחלט זכו לתגובות, לרבות חרמות וכו').

הדרדעים מוזכרים בערך וז"ל: "תנועה יוצאת דופן בקרב יהדות זו היא תנועת "דור דעה", בראשותו של ר' יוסף קאפח מנהיג קהילת הדרדעים בתימן".

לגבי לייבוביץ מקומו בהחלט בערך שכן הוא מייצג בולט של היהדות הרציונלית בשנים האחרונות.

• "הקבלה בעידן הפוסט מודרני" - צריך לציין בערך שברג את מיכאל לייטמן ושות' מתבססים על פרשנות, מוטעית כנראה, של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, והחלו להפיץ את הקבלה גם למי שלא דתי או אפילו יהודי.

מקומה של ההערה הזו היא בערכים שלהם ולאו דווקא כאן, אני חושב שמספיק "ירדתי" עליהם ועל דומיהם ואין צורך לדרוך על גוויות.

אין לי עסק בנסתרות, כך שההערות היו חיצוניות ולא תוכניות. DGtal 17:29, 27 בנובמבר 2006 (IST)

ברוך תהיה. בברכה, Shayakir • שיחה. 18:59, 27 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] הערות הקורא התמים

• כתוב ואני מצטט: "הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית" - אני מבין היטב מהי מיסטיקה ואפילו יש הפניה לשם. לא ברור לי מה "תורת הסוד".

אלו מילים נרדפות

• כתוב שהקבלה התפתחה בפרובנס - זהו אזור מוגדר היטב. לא כתוב איפה היא התפתחה בצפון ספרד. זה לא כזה חשוב, אבל אם אפשר לציין אזור מסוים, זה יהיה לטובה.

כיוון שזה הפתיח לא הרחבתי כאן אלא במקום הראוי קרי בפיסקה על התפשטות הקבלה

• כתוב ואני מצטט: "במרכזה של מחשבת הקבלה עומדת שאיפתו של המקובל כמיסטיקן להתאחד איחוד מיסטי חווייתי ותודעתי עם האלוהות" - המשפט הזה מסורבל מאוד. במיוחד הקטע "להתאחד איחוד" וכגם לא ברור מה זה "איחוד מיסטי ותועדתי".

המשפט מעט מסורבל אך הוא כאין וכאפס לעומת מורכבות הרעיון שהוא מנסה להביע...

• עוד פעם משפט דומה: "...שאין לאף יצור נברא יכולת להשיג בה השגות" - "להשיג השגות" לא נשמע טוב כל כך.

אני לא מכיר מונח אחר יותר מתאים

• הפרק ספירות - לקורא שאין לו מושג מה זה ספירה צריך להסביר לפחות ב2-3 משפטים על מה מדובר. לא די בהפניה.

כתוב הסבר קצר: "בחינתה של האלוהות המתגלה. בחינה זו מכונה לרוב בשם עשר הספירות, שהן הבחינות שבהן מאציל האל את פעולותיו, ודרכן הוא ברא ומנהיג את העולם." מסכים שצריך לבאר יותר אך בערך נפרד (תורת הספירות)

• כתוב ואני מצטט: "מערכת הספירות שרוייה במתיחות של כוחות מנוגדים" - איזה כוחות מנוגדים?

של קו הדין וקו החסד, ושוב התעמקות בפרטים מעין אלו צריכה לבוא בערך נפרד

• כתוב ואני מצטט: "פעולה זו מתאפשרת על ידי קיום המצוות והתפילות, או על ידי שימוש בשמות הקודש בכוונה הראויה" - מהי כוונה ראויה?

אם הייתי יודע היית צריך לבוא אלי לקבל ברכות לפרנסה, שידוך טוב, רפואה שלמה וכולי, אפילו הייתי עושה לך מחיר טוב...

• כתוב ואני מצטט (בסוף הפרק יסודות מיתיים-מאגיים וקבלה מעשית): "לבין השימוש הטכני בשמות קודש כדי לחייב את הכוחות האלוהיים לבצע את רצונו של המקובל." - מה פירושו של דבר "לחייב"? האם אדם פשוט, שיהיה קדוש וטהור יכול לחייב את האל לעשות משהו? נראה לי שיש פה בעיה. גם אם זה אכן נכון לפי תורת הקבלה, צריך להסביר את זה.

ע"פ היסודות המאגים והתיאורגים ניתן להשפיע על האלוהות שכן נשמת האדם היא חלק אלוה ממעל

• בפרק שבתאות כתוב ואני מצטט: "מגיל צעיר נתגלו בו סימנים של מאניה דפרסיה. בגיל 25 (או 29) גורש מאיזמיר והחל במסע נדודים" - אם יש שני מקורות שונים לגבי הגיל, כדאי לציין את מראה מקום המפורש.

המקור שלי לדברים אלו הוא הערך שבתי צבי

גילגמש • שיחה 08:38, 28 בנובמבר 2006 (IST)

תודה על ההערות. בברכה, Shayakir • שיחה. 09:15, 28 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] לא להוסיף ספרים לקריאה נוספת?

לשי ההערה שם נראת לי מאוד לא במקום. כותב מוכשר ככל שיהיה לא יכול "לנעול" סעיף כזה או אחר בשום ערך ולתבוע מויקיפדים לא להוסיף בו דבר. לקריאה נוספת היא לא רק מראה מקום לטעמי היא גם מקור ללימוד, הרחבה ועיון. לגופו של עניין, חשוב לדעתי להוסיף את הספר הבסיסי של משה חלמיש, מבוא לתורת הקבלה, שהוצא בהוצאת "ספרית אלינר" ההסתדרות הציונית, ירושלים, 1991. --אפי ב. • שיחה • 10:34, 28 בנובמבר 2006 (IST)

זו לא דרישה כי אם בקשה שכן בשל ריבוי המקורות שנעזרתי בערך נתקשתי מאוד לתת מראי מקומות מדוייקים, אין לי חלילה כלום נגד משה חלמיש, נהפוך הוא ספריו מצויינים ואפילו נעזרתי באחד מהם כאן, אם תרצה להשאיל לי את הספר אני אשמח להוסיף אותו לרשימה :-) בברכה, Shayakir • שיחה. 11:04, 28 בנובמבר 2006 (IST)

זהו ספר קשה השאלה, אבל אשמח לשלוח לך תקציר. (-: ולעניין הגר"א והחסידות לא נראה שהפולמוס היה סביב הקבלה כשלעצמה, והיו שם אלמנטים אחרים, שכן הגר"א עצמו עסק בלימוד ופרשנות קבלית. --אפי ב. • שיחה • 11:28, 28 בנובמבר 2006 (IST)

לא כתוב בערך שזה סביב הקבלה, אלא סביב נושאים בקבלה - למיטב זכרוני, הפרוש ל"לית אתר פנוי מיניה" ועוד משהו שאני לא זוכר. דניאל צבי 11:32, 28 בנובמבר 2006 (IST)

הוספתי את הספר. בברכה, Shayakir • שיחה. 11:22, 30 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] קניתי, אך טרם הספיקותי לקרוא

הצצתי בערך, ויש לי הרגשה שעלי לקחת ערב חופשי כדי לקרוא אותו בעיון. עד שאעשה זאת, הערות שלא לגופו של עניין: בהתחשב בכך שאת הערך המקביל באנציקלופדיה העברית כתב גרשם שלום, הרי Shayakir נכנס כאן לנעליים ענקיות. כל הכבוד על התעוזה. אלכס ליבק פירסם תמונה מדהימה של משה אידל בחדר עבודתו. כשאני רואה את רשימת המקורות הארוכה של שי, אני מבין שכך ולא אחרת צריך להיראות חדרו של חוקר קבלה. דוד שי 22:08, 28 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] יהדות צפון אפריקה

אחד הערכים היפים של ויקיפדיה. אחרי שקצת התיישן אפשר לדעתי להכניס אותו למומלצים. משהו שקצת חסר לי בערך, היא ההשפעה הגדולה של הקבלה על יהדות צפון אפריקה ואת יחודיותה בחדירתה לכל שכבות העם ולא רק לשכבות אינטלקטואליות. דבר שיכול להיות מודגם בתופעות הבאות: סידורי תפילה המוניים שנערכו על פי תפיסות קבליות. שיעורי זוהר יומִיים בבתי הכנסת רבים בין מנחה לערבית לכל באי הקהילה. ספרי מוסר שנכתבו על פי תפיסות קבליות, תופעת המקובלים הספרדיים ועוד. --אפי ב. • שיחה • 19:50, 29 בנובמבר 2006 (IST)

תודה, לגבי קבלת המזרח האמן לי שבוער לי יותר לכתוב על כך אבל אז אחינו האשכנזים והתימנים יזעקו בטענות לאפליה ומבלי שנשים לב הערך יזנק ל100k. בברכה, Shayakir • שיחה. 19:57, 29 בנובמבר 2006 (IST)

להוסיף עוד פסקה או שתיים ביחד עם המופלים לכאורה, זו באמת לא בעיה. לגבי אשכנז כבר יש התייחסות, שהרי החסידות במיקומה הגיאוגרפיה הייתה באירופה. מספיק לפתוח כל סידור תפילה ספרדי ולראות את השילוב של אותיות אדנות והוויה בשם השם, בכדי לראות את ההשפעה הרבה שהייתה ועדיין קיימת על המוני העם. ולגבי מקום אין בעיה, כל זמן שמדובר בדברים אמיתיים ונכונים הערך יכול לצמוח, גם ל100K. --אפי ב. • שיחה • 22:27, 29 בנובמבר 2006 (IST)

הוספתי. בברכה, Shayakir • שיחה. 11:21, 30 בנובמבר 2006 (IST)

תודה רבה, שי. עכשו הערך מושלם. (=; --אפי ב. • שיחה • 19:14, 30 בנובמבר 2006 (IST)

[עריכה] הצעת הוספה למומלצים

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים 21:50, 16 בדצמבר 2006 (IST)

עבודה מעמיקה, יסודית ומאירת עיניים מבית היוצר של שי יקיר, שנכתבה על פני חודשים ארוכים תוך שימוש במקורות רבים, ומיטיבה להציג את הנושא גם לחסרי רקע בתחום.

• בעד מגיסטר 13:37, 9 בדצמבר 2006 (IST)
• בעד,מישהו סודי 13:44, 9 בדצמבר 2006 (IST)
• בעד סקרלט 14:46, 9 בדצמבר 2006 (IST)
• בעד ‏pacman • שיחה 18:21, 9 בדצמבר 2006 (IST)
• בעד ‏Golf Bravo‏ 19:38, 9 בדצמבר 2006 (IST) אין זה ערך לקריאה אגבית ודרוש כושר התמדה להגיע לשורת הקטגוריות. אומנם בחלקים ממנו הוא נראה כרשימת "מי ומי בתורת הקבלה" ובאחרים, עולים מונחים אזוטריים: תאורגיה... כנראה theourgia(פירוש כאן), מינוח המוכר ליודעי ח"ן ולא לקוראי אנציקלופדיות וקביעות תמוהות: שבתאי צבי אובחן במאניה דפרסיה, יותר מ-300 שנה לפני שהגדירו את המחלה. למרות כל אלה, זהו ערך להתפאר בו! נקודת יציאה מצוינת למי שמבקש להתעניין בנושא.

מסכים עם הקביעה כי אין זה ערך לקריאה אגבית, מי שיקרא אותו באופן הזה עלול לצאת מעט מתוסכל שכן יש בערך מספר "מושגים בלועזית אקדמית מעצבנת" שכותב הערך טרח להסביר אותם אך ההסבר עלול להישמט במרוצת הקורא את הערך. עוד אעיר כי מחובתי לצייד את הרוצה לבוא בשערי הקבלה במושגים האקדמים המתאימים על אף שהם עלולים להיות מעצבנים (גם אותי אגב). בעניין "רשימת המי ומי בקבלה" אני לא מוצא פחיתות ערך שכן אלו לא בדיוק רשימת המוזמנים לקוקטייל לכבוד מסיבת השנה האזרחית החדשה באירוחו של הנדבן הידוע גאיידמק, אלו אנשים אשר פועלם מהווה אבן דרך בהתפתחות הקבלה ותפוצתה בכל תחומי היהדות. בנושא שבתי צבי עלי לומר שנזהרתי בלשוני וכתבתי שנתגלו בו סימנים ולא כי הוא אובחן במאניה דיפרסיה. כל הבוחן את מהלך חייו של שבתי צבי יראה זאת בנקל והעובדה שהמחלה אובחנה מאוחר יותר לא סותרת את העובדה שהנ"ל לקה בה (על דרך נגע העששת אצל האדם הקדמון). בברכה, Shayakir • שיחה. 14:49, 10 בדצמבר 2006 (IST)

יש הבדל בין לאחוז ביד גולגולת אדם בת אלפי שנה ולראות בלסתה שיניים חולות בעששת (כפי שעשיתי בעבר), לבין קביעת תסמינים לאבחנה נפשית על יסוד עדויות כתובות אשר מהימנותן לא ברורה. הלוואי שהיינו יכולים לשבת ולצפות בראיון מוקלט עם שבתאי צבי. --‏Golf Bravo‏ 17:18, 10 בדצמבר 2006 (IST)

• בעד אור 23:32, 9 בדצמבר 2006 (IST)
• נגד יש פה עדיין כמה דברים שמציקים לי: "למרבה האירוניה"; יותר מידי מושגים בלועזית אקדמית מעצבנת: התאוסופית-תאורגית (מה זה?), האקסטטית, הפילורמה - או לתרגם או להוסיף הסבר עם התבנית ההיא שמישהו הביא לפרוש מונחים.

חסר מקורות: באמת, אפשר מקור למאניה דפרסיה הזו? מי אמר שהרב קוק גלגול של הרמח"ל? בכלל, אם רשימת הקריאה נוספת הייתה קצרה יותר והפניות ספציפיות היו רבות יותר (יש בדיוק 2 ציטוטים בערך ו-3 הפניות, כולם למקורות תורניים). זה לא סביר לתת רשימה של 20! ספרים ו"לך חפש מאיפה הטענה הזו הגיעה".

ודבר אחרון: לקרוא לישעיהו לייבוביץ' שומר מצוות זה תיאור שלא מקובל על רוב הציבור שומר המצוות האורתודוקסי. נא לא לכפות דעת מיעוט על הרוב. DGtal 00:47, 10 בדצמבר 2006 (IST)

ישעיהו ליבוביץ' היה שומר מצוות, זו עובדה. על אופן שמירת המצוות אפשר להתווכח. ‏pacman • שיחה 00:49, 10 בדצמבר 2006 (IST)

עכשיו ראיתי שאכן כתוב בערכו שהוא הוגדר על ידי מבקריו "כופר שומר מצוות". אני מעדיף לא להכניס את שומרי המצוות ה"רגילים" איתו בסל אחד. DGtal 00:55, 10 בדצמבר 2006 (IST)

על איזה תבנית לפירוש מונחים אתה מדבר?-->מישהו סודי 17:20, 12 בדצמבר 2006 (IST)

• בעד - מיכאלי 21:04, 11 בדצמבר 2006 (IST)
• נגד ---יוני--- 01:02, 13 בדצמבר 2006 (IST). ערך יפה ומכובד, אך עדיין לא בשל. לא מספיק מובנה וקוהורנטי, ומושגים בסיסיים עדיין אינם מוסברים. גם מספר אישי מפתח אינם מוזכרים.
• בעד ירון 21:12, 14 בדצמבר 2006 (IST)
• בעד - ערך יפה מאוד וטוב מהרבה מומלצים אחרים של הויקיפדיה הן בהקפו והן באיכותו. הבעיה העיקרית בו היא מקורות ספציפיים שאני מקווה שיוספו במשך הזמן, אבל אין הדבר גורע מיופיו של הערך שכתוב היטב, ויכול להיות אב טיפוס לערך טוב בויקיפדיה בבחינת "כזה ראה וקדש". --אפי ב. • שיחה • 00:48, 17 בדצמבר 2006 (IST)

הוסף