עצם החישור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עצם החישור, מסווגת כעצם ארוכה, ממוקמת בין עצם הזרוע לשורש כף היד. עצם החישור קצרה וקטנה יותר מעצם הגומד (Ulna), ושתי העצמות יחד, מרכיבות את האמה. שמה של עצם החישור (מלטינית, Radius-חישור גלגל) ניתן לה לפי מראה, המזכיר חישור.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה אנטומי
[עריכה] חלק עליון (מקורב)
חלקה העליון של העצם כולל ראש, צוואר וגבששת. לראש מבנה גלילי, עם שקע במשטח העליון שלו, המתאים למבנה העגול של הראשיש של עצם הזרוע, אליו הוא מופרק. היקפו של הראש חלק, חלקו התיכון רחב ומופרק עם נישה מתאימה בעצם הגומד. יתר ההיקף, צר יותר ועטוף ברצועה הטבעתונית (annular ligament).
בהמשך לראש נמצא הצוואר ובהמשך לו, בצד הקדמי של העצם, נמצאת בליטה בשם גבששת החישור (Radial tuberosity). לגבששת החישור מתחבר שריר הזרוע הדו ראשי.
[עריכה] גוף העצם
לגוף עצם החישור, צר בחלקו העליון ומתרחב ככל שמתקרבים לחלקו התחתון, צורת מנסרה. שלושה קווים המפרידים את גוף העצם לשלושה משטחים, מעניקים לו את צורתו: הקו המלוכסן הקדמי, הקו המלוכסן האחורי והרכס הבין גרמי (interosseous crest). לרכס הבין גרמי, מחובר הקרום הבין גרמי (interosseous membrane), המחבר בין עצם החישור לעצם הגומד.
שרירים המניעים את שורש כף היד ואת אצבעות כף היד, נאחזים לאורך גוף העצם. ביניהם, מרבית השרירים החיצוניים (לכף היד) המניעים את האגודל והשרירים האחראים על תנועות הסיבובים כלפי פנים וכלפי חוץ של האמה.
[עריכה] חלק תחתון (מרוחק)
החלק התחתון של עצם החישור, רחב ובעל שני משטחים מפרקיים. בצידו התיכון נמצאת נישה (ulnar notch) המתאימה לראש עצם הגומד, אליו היא מופרקת. תחתון יותר, בקצה העצם, משטח מפרקי נוסף, מחולק לשניים, המתאים לעצמות שורש כף היד - הסירה והסהר.
בחלק האחורי בולטת הגבשושית הגבית (dorsal tubercle) התומכת ומפרידה בין חלק מגידי פושטי כף היד והאגודל, הנעים משני צדדיה. בחלק הצידי, בולט זיז החרט (styloid process), נקודת אחיזה לרצועות כף היד ומעבר לחלק מהגידים המניעים את האגודל.
