עצם הבריח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עצם הבריח היא עצם ארוכה המהווה חלק מחגורת הכתף. שמה הלטיני (clavicula - "מפתח קטן"), ניתן לה על פי תכונתה להסתובב סביב ציר האורך שלה, בזמן הרמת הזרוע (תנועה הניתנת למישוש בעזרת היד השניה).
עצמות בריח, קיימות ברבים מבעלי ארבע רגליים. העצמות קיימות באלו המשתמשים בגפיים הקדמיות שלהן לאחיזה והעדרן או שרידים שלהן אופיינים לאלו המשתמשים בגפיים הקדמיות בעיקר כתמיכה ולריצה.
[עריכה] מבנה ותפקוד
עצם הבריח היא עצם ארוכה בעלת שני פיתולים. ממוקמת מעל הצלע הראשונה, היא מחברת בעזרת שני מפרקים, בין שיא הכתף של עצם השכם לעצם החזה. עצם הבריח צרה יותר, קצרה יותר, מפותלת פחות וחלקה יותר בנשים מאשר בגברים. הקצה התיכון שלה מעוגל והקצה הצידי שלה משוטח.
עצם הבריח מספקת חיבור קשיח יחיד בין הגפה העליונה לגו. אופיו של החיבור, המרחיק את הגפה העליונה מהגו, מאפשר חופש תנועה רב לגפה. מאידך, פגיעה עתירת אנרגיה בגפה העליונה, נוטה לא פעם להתבטא בשבר של עצם הבריח, החלשה יחסית לעצמות הגפה האחרות.
למרות סיווגה של עצם הבריח כעצם ארוכה, היא אינה מכילה מוח עצם (קיומו של מוח עצם, אופייני לעצמות ארוכות). מיבנה הפנימי כולל רקמת עצם ספוגית עטופה ברקמת עצם צפופה.
[עריכה] חיבור לשרירים
רבים מהשרירים הגדולים של הגפה העליונה, נאחזים בעצם הבריח. ביניהם אפשר למנות את שרירי הדלתא והחזה הגדול, המניעים את הזרוע, את שריר עצם החזה, הבריח והזיז הפיטמתי (Sternocleidomastoid) המניע את הצוואר ואת שריר הטרפז המשתתף בהנעת הזרוע והצוואר שניהם.
