עירוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עירוי הוא תכשיר המוכנס בווריד פריפרי בידיים או ברגליים, לעיתים אף בצוואר או בוריד מרכזי, ומשמש על מנת להכניס דרך הוורידים נוזלים לתוך מחזור הדם: בדרך כלל תרופות או מים פיזיולוגיים.

[עריכה] מבנה העירוי

העירוי מורכב משני חלקים: חיצוני ופנימי. החלק הפנימי הוא למעשה מחט שנמצאת בתוך צינור עשוי מפלסטיק. לאחר הכנסת העירוי מוצאת המחט ובתוך הווריד נשאר הצינור הפלסטי בלבד.

החלק השני, החיצוני, מורכב משתי חתיכות פלסטיק בצורת פרפר שמוצמדות לגוף באמצעות איספלנית, כדי למנוע מהצינור לצאת מהווריד, ולקבע אותו במקומו המדויק.

לחלקו החיצוני של הצינור, שנמצא בתוך הווריד, מחובר פקק דרכו יש אפשרות למתן עירוי נוזלים ותרופות.

טרם הכנסת העירוי יש להשתמש בחוסם ורידי (שרוך גומי הנקשר סנטימטרים ספורים מעל מיקום העירוי), בשלב זה מתבקש מקבל העירוי לסגור ולשחרר את אצבעות היד (לעשות אגרוף), על מנת שהוורידים יתמלאו בדם והכנסת העירוי תהיה קלה יותר. לאחר הכנסת העירוי יוסר החוסם הוורידי ויעשה קיבוע על ידי הפלסטר שעליו ירשם תאריך ביצוע העירוי.

[עריכה] מידע שימושי

• בתוך השקית עם הנוזל (התרופה) שמחובר לעירוי נוצר ואקום (ריק). לכן אם הנוזל בתוך הסט נגמר והעירוי אינו סגור אין שום אפשרות שאוויר יכנס לתוך הגוף.
• על השקית עם הנוזל (התרופה) תמיד להיות גבוה יותר ממקום העירוי עצמו, אחרת הדם יכנס לתוך הסט במקום שהנוזל שבשקית יכנס לתוך הווריד.
• כאשר מקבל העירוי צריך לללכת למקום אחר ישנן שתי אפשריות: ללכת עם עמוד הגלגלים הנייד שעליו תלויה השקית או לבקש מהאחות לסגור את הסט באופן זמני.
• מייד לאחר הוצאת העירוי (על ידי האחות) מומלץ ללחוץ על מקום העירוי מספר דקות ללא קיפול היד.

[עריכה] ראו גם

• עירוי דם