ספציאציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספציאציה (Speciation) היא התהליך שבו נוצרים מינים חדשים של יצורים. ישנם 3 מנגנונים שבהן ספציאציה יכולה להתרחש, אשר נבדלים זה מזה במידת הבידוד הגיאוגרפי בין האוכלוסיות שעוברות ספציאציה, ובמספר הדוגמאות המתועדות בטבע.

[עריכה] ספציאציה אלופטרית

מנגנון זה, אשר הוצע על ידי ארנסט מאייר, הוא המקובל ביותר במחקר, ובעל מספר הדוגמאות הרב ביותר. לפי מנגנון זה תחילה מתרחש מאורע אשר גורם לבידוד גיאוגרפי בין שתיים או יותר מאוכלוסיות מין כלשהו. המאורע הגורם לבידוד יכול להיות הגירה של קבוצה מסוימת לאזור גיאוגרפי אחר מסיבה כלשהי, או מאורע אקלימי, גיאולוגי או אחר, אשר מביא להקמת מחסום פיזי בין אוכלוסיות.

כאשר נוצר המחסום בין האוכלוסיות, נוצר גם מחסום בזרימת גנים, כך שאין ערבוב והאחדה בין האוכלוסיות השונות. עם הזמן בתהליכים שונים, כגון סחף גנטי, ברירה טבעית וברירה זוויגית, נצברים הבדלים במאגרים הגנטיים של האוכלוסיות השונות, תהליך המוביל בסופו של דבר לבידוד רבייתי בין האוכלוסיות, כך שהן הופכות למינים שונים. צורה זו של ספציאציה מתועדת היטב בעולם הטבע.

[עריכה] ספציאציה סימפטרית

במנגנון זה, לא מתקיימת הפרדה במרחב בין האוכלוסיות והן יכולות לחפוף זו לזו במידה מסוימת. ספציאציה במנגנון זה יכולה להתרחש כאשר קיים לחץ ברירתי להתפלגות, ותכונת בחירת בן זוג נמצאת בקורלציה עם התכונה שעליה פועל הלחץ. לדוגמה: זבובים אשר מזדווגים על גבי צמח מסוים. אם קיימת תכונה בזכרים להעדיף אחד משני צמחים אפשריים, ובנקבות קיימת נטייה לבחור בזכרים אשר נמצאים בצמח מסוים, הרי שיכולה להתרחש ספציאציה לשני מינים – מין אשר מזדווג על צמח א' ומין אשר מזדווג על צמח ב'. במצב כזה, הפרדה גיאוגרפית אינה תנאי להתרחשות הספציאציה. למנגנון זה מספר תיעודים בעולם הטבע.

[עריכה] ספציאציה פרהפטרית

מנגנון זה גם אינו מחייב הפרדה גיאוגרפית, אולם הוא בגדר הצעה אפשרית ואין מקרים מתועדים להתרחשותו בטבע. מנגנון זה מציע שבמצב שבו יש גראדיינט כלשהו של תכונה כמותית בסביבה, המשפיעה על המין, פרטים שונים יימשכו לערכים שונים שלה וכך ייווצרו מספר אוכלוסיות שפרטיהן מותאמים לערך מסוים של התכונה הסביבתית. כך יווצר בידוד בין האוכלוסיות השונות ותתרחש ספציאציה. כאמור, אין מקרים מתועדים למנגנון זה.