ברירה זוויגית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברירה זוויגית היא עקרון הקובע כי הפרטים המותאמים באופן הטוב ביותר למציאת בני זוג לרבייה יגדילו את הייצוג הגנטי היחסי שלהם בדורות הבאים, בכך שישיגו הצלחה גדולה יותר ברבייה. תכונות הנבררות על ידי הברירה הזוויגית מתאפיינות בכך שהן מתבטאות באופן שונה בזכרים ובנקבות, מה שמביא לתופעה של דו צורתיות זוויגית – תופעה בעלת תפוצה נרחבת ביותר בעולם הטבע.
אם הברירה הטבעית פועלת על תכונות המגדילות את יכולת ההישרדות והרבייה של הפרטים הרי שהברירה הזוויגית פועלת על תכונות המשפיעות על הסיכוי למצוא בני זוג לרבייה.
ניתן לחשוב על ברירה זוויגית כמקרה פרטי של ברירה טבעית, שהרי ניתן להכליל את התכונות המשפיעות על הסיכוי למצוא בן זוג בתכונות המשפיעות באופן כללי על הרבייה. הסיבה להפרדה בין התהליכים היא כי בדרך כלל הברירה הזוויגית פועלת בכיוון מנוגד לברירה הטבעית. אם ניקח לדוגמה מופעים ראוותניים של זכרים במינים רבים, ניתן לשער כי תהליכי הברירה הטבעית יפעלו להכחדת התכונה הזאת, שכן היא פוגעת בסיכויי השרידה של הפרט. אולם, מסיבה כלשהי, נקבות מעדיפות תכונה זאת (למרות שבהעדפתן הזאת הן "דנות" את בניהן לרשת תכונה המקטינה את הישרדותם) ולכן זאת תכונה הנבררת על ידי הברירה הזוויגית.
תוכן עניינים |
[עריכה] אה-סימטריה בפוטנציאל הרבייה
קיימת אה-סימטריה בין זכרים לנקבות בפוטנציאל הרבייה, הנובעת מההבדל הבסיסי בין תאי המין של הזכר לאלה של הנקבה. תאי המין של הזכר הם רבים מאוד (לזכר יש מספר אינסופי של תאי מין, מכל בחינה מעשית), קלים לייצור וזולים מבחינה אנרגטית. תאי המין של הנקבה לעומת זאת, מספרם סופי, והם יקרים מבחינה אנרגטית. כלומר, ההשקעה של הנקבה בכל צאצא פוטנציאלי גדולה הרבה יותר מזאת של הזכר.
מעבר להשקעה הראשונית של הנקבה בתאי המין, היא מספקת מידה מסוימת של השקעה נוספת, החל בהשקעה בחומרי תשמורת המספקים את המינימום האנרגטי הדרוש להתפתחות הצאצא עד שהוא מסוגל להיזון בעצמו, עבור בהשקעה בביצה או בתקופת הריון, וכלה בהשקעה בגידול הצאצא לאחר הבקיעה או הלידה. כל אלה מיצגים מידות שונות של השקעת הנקבה בצאצאיה, אולם ברוב רובם של המקרים מדובר בהשקעה יותר גדולה מזו של הזכר.
התוצאה של האי-סימטריה הזאת בהשקעה פר צאצא, היא שהגורם המגביל את ההצלחה הרבייתית של נקבות שונה מזה של זכרים.
עבור נקבות, הגורם המגביל את מספר הצאצאים שהן מסוגלות לייצר בימי חייהן הוא ההשקעה שהן מסוגלות לגייס עבור כל צאצא, במונחים של השקעה אנרגטית וזמן. כל השקעה בצאצא נוכחי גורעת מן ההשקעה שהיא תוכל לתת לצאצאים עתידיים. עבור זכרים, לעומת זאת, הגורם המגביל אינו מידת ההשקעה פר צאצא, אלא מספר בנות הזוג לרבייה שהם מסוגלים לגייס. כלומר, היכולת למשוך נקבות תהיה גורם משמעותי להצלחת הזכר ברבייה, אולם יכולת הנקבה למשוך זכרים, לא תהיה.
ואכן, בניסויים שבוצעו ראו כי ההצלחה הרבייתית של זכרים גדלה ביחס ישר למספר בנות הזוג שלהם, בעוד שבנקבות, מעבר למספר בני זוג מסוים, לא היה שיפור בהצלחה הרבייתית.
[עריכה] ברירה זוויגית בזכרים
ברירה זוויגית בתחרות בין זכרים מתרחשת כאשר הם יכולים להשיג גישה בלעדית לנקבות ומניעת גישה של זכרים אחרים אליהן. השגת גישה בלעדית לנקבות יכולה להתרחש על ידי שליטה ישירה בנקבות או על ידי שליטה במשאבים החיוניים לנקבה. שלושה מביטויי תחרות זאת הם:
- קרבות ישירים
- תחרות זרע
- רצח תינוקות
[עריכה] קרבות בין זכרים
קרבות ישירים בין זכרים הם הצורה הגלויה ביותר של תחרות בין זכרים על הגישה לנקבות. תחת הלחצים של הברירה הזוויגית בסוג כזה של עימות, יתפתחו תכונות כמו גודל גוף גדול יותר, כלי נשק ושריון. כמו כן יתפתחו התנהגויות התורמות לניצחון במאבקים כאלה. דו צורתיות זוויגית המתבטאת בגודל גדול של זכרים בהשוואה לנקבות, או במבנים פונקציונליים לקרבות, הם תכונות שהתפתחו על ידי הברירה הזוויגית, שכן לו היו מתפתחות תחת לחצי הברירה הטבעית, הן היו מתבטאות במידה דומה בשני הזוויגים. במין שבו קיימים עימותים ישירים להשגת גישה בלעדית לנקבות, מתפתחות גם אסטרטגיות חלופיות של זכרים אשר לא מצליחים לנצח בעימותים אלה, כדי לצליח ולהזדווג עם נקבה בלי ידיעתו של בן הזוג שלה. התנהגויות אלה יכולות לכלול הזדווגות מהירה יותר (להקטנת הסיכוי להפרעה לפני שפיכה), חיקוי מראה של נקבה כדי לא לעורר את חשדו של הזכר וכו'.
[עריכה] תחרות זרע
למרות שעימותים ישירים להשגת גישה בלעדית לנקבות מבטיחות לזכר מספר הזדווגויות גדול יותר עם אותה נקבה ביחס לזכרים אחרים, יש לזכור שהתחרות האמיתית אינה על הזדווגויות כי אם על הפריה. כאשר נקבות נוהגות להזדווג עם יותר מזכר אחד, בין אם באופן גלוי ובין אם באופן חשאי, הברירה הזוויגית תפעיל לחץ לפיתוח תכונות הנכללות תחת הכותרת תחרות זרע. ניתן לראות מקרים רבים בטבע שנקבה מזדווגת עם מספר זכרים, או שצאצאיה הם בעלי מספר אבות כמו ביונקים, חרקים, זוחלים ואפילו בבני אדם תועדו מקרים של תאומים משני אבות שונים. בין התכונות שמתפתחות במצב שבו יש תחרות זרע ניתן למנות:
- שחרור כמות גדולה יותר של זרע בהזדווגות – אם זרע אחד מפרה ביצית, הרי שעצם הגדלת מספר תאי הזרע המשוחרר בעת ההזדווגות מגדילה את סיכוי הזכר להפריה.
- יצירת פקק הזדווגותי – יש מינים שבהם הזכר מציב מבנה בפתח המין של הנקבה שמטרתו למנוע מזכרים אחרים להזדווג עם אותה נקבה. כנגד התנהגות זאת, פיתחו זכרים התנהגות של הסרת אותו פקק, לפני ההזדווגות.
- שחרור פרומונים הגורמים לנקבה להיות פחות מושכת בעיניהם של זכרים אחרים.
- הסרה מכנית של זרע זר מפתח המין של הנקבה לפני ההזדווגות.
[עריכה] רצח תינוקות
רצח תינוקות קיים במיני יונקים מסוימים. בקרב יונקים הנקבה אינה מתייחמת כל עוד היא מיניקה את צאצאה. באריות, לדוגמה, הלהקה מורכבת מהרבה נקבות קרובות משפחה וגוריהן, וממספר קטן של זכרים שליטים - 2 עד 3 בדרך כלל. כאשר זכרים חדשים משתלטים על הלהקה על ידי סילוק הזכרים הקודמים, הם לא יוכלו להזדווג עם הנקבות עד שהגורים ייגמלו. לכן, ברוב המקרים הזכרים החדשים הורגים את הגורים שעדיין לא נגמלו. בדרך זאת הם מזרזים את תחילת הרבייה שלהם, בטרם זכרים חדשים יגרשו אותם מן הלהקה. זאת תוצאה נוספת של תחרות בין זכרים על גישה לנקבות.
