נקרופוליס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנקרופוליס הינה עיר מתים שנבנתה מתחת לעיר הרגילה או בסמיכות אליה שבה היו נקברים המתים. (מיוונית Polis = עיר, Nekros = מת).
במקומות רבים בעולם הקדום, נחפרו ערים מפוארות למתים, מתוך האמונה בתחייתם של המתים וחזרתם לעולם. מהמפורסמים שבהם היו במצרים, אירופה ודרום אמריקה. בארץ, בית שערים הוא דוגמה אופיינית לכך.
בניית הערים הללו נבעה ממספר גורמים. הגורם הדתי הוא זה שהניע את בנין עמק המלכים במצרים העתיקה. במקרים אחרים, איסור קבורת המתים בגבולות העיר הביאה להתפתחות האזורים סמוכים ודרכים ראשיות לנקרופוליסים. תופעה זאת אופיינית לאימפריה הרומית, ודוגמה לכך ניתן לראות בויא אפיה. במאה ה-19 זכו הנקרופוליסים לפריחה מחודשת. הגורם לפריחה טמון בסגנון הבניה הויקטוריאני הראוותני.
המילה נקרופוליס אופיינית יותר לספרות בידיונית, בה היא יכולה לתאר עיר מאוכלסת בזומבים או שאר יצורים לא־מתים.
