נוריץ' סיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נוריץ' סיטי

שם מלא

מועדון הכדורגל נוריץ' סיטי

כינוי

הקנריות

תאריך ייסוד

1902

אצטדיון

קארו רוד, נוריץ'

מספר מושבים

26,034

נשיא

רוג'ר מנבי (יו"ר)

יו"ר

{{{יו"ר}}}

מאמן

נייג'ל וורתינגטון

ליגה

ליגת המשנה
האנגלית

מספר אליפויות

מספר גביעים





תלבושת בית





תלבושת חוץ

מועדון כדורגל נוריץ' סיטי (Norwich City Football Club) הנו מועדון כדורגל אנגלי המייצג את העיר נוריץ'. הקבוצה, המשחקת במדים צהובים-ירוקים, ידועה בשל כך בכינוי "הקנריות" (The Canaries). בין השנים 1995-2004 שיחקה הקבוצה בליגת המשנה האנגלית, עד שזכתה בה בעונת 2003/04 תחת המאמן הנוכחי, נייג'ל וורתינגטון, והעפילה לפריימר ליג. סיטי שבה לליגת המשנה לקראת עונת 2005/06, לאחר שירדה מהפריימר ליג בעונה הקודמת. אצטדיונה הביתי של נוריץ', קארו רוד, מונה 26,034 מקומות ישיבה.

[עריכה] היסטוריה

נוריץ' סיטי נוסדה בשנת 1902 ומשחקיה הראשונים שוחקו באצטדיון ניומרקט רוד. הקבוצה הוצאה מליגת החובבים בשנת 1904 בטענה שהיא למעשה קבוצה "מקצוענית", ומאוחר יותר באותה שנה נבחרה לשחק בפוטבול ליג האנגלית. הקבוצה אימצה את החולצות הצהובות בשנת 1907 לאחר שכבר דבק בה הכינוי "קנריות"; גידול קנריות היה תחביב נפוץ בקרב תושבי נוריץ' ומחוז נורפולק באותה תקופה. בשנת 1908 המועדון הועתק לביתו החדש ברוזארי רוד, אשר זכה לכינוי "קן הכנריות".

במרוצת העשורים הבאים התברר כי אצטדיון רוזארי רוד אינו מסוגל להכיל את מספרם הגדל של אוהדי הקבוצה, ובשנת 1935 עבר המועדון לאצטדיונו הנוכחי, קארו רוד.

המועדון רשם את אחד מהגדולים שבהישגיו בשנת 1959. באותה שנה הצליחה נוריץ' סיטי, אז קבוצה קטנה מהליגה האנגלית השלישית, להגיע לשלב חצי הגמר של גביע ה-FA , לאחר שהצליחה לנצח קבוצות בכירות כמנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם הוטספור.

בשנת 1972, תחת הדרכתו של המאמן רון סאנדרס, נוריץ' סיטי העפילה לראשונה בתולדותיה לליגה האנגלית הבכירה. המועדון זכה בגביע הליגה האנגלית בשנת 1985 - עם קן בראון כמאמן - לאחר שניצח את סנדרלנד 1-0 בגמר שנערך באצטדיון ומבלי. גודלו של ההישג היה כפול ומכופל נוכח הניצחון על יריבתה המרה של נוריץ', איפסוויץ' טאון, בשלב חצי הגמר. יצוין, כי המפגשים בין איפסוויץ' ונוריץ', או "הדרבי של מזרח אנגליה", הם בדרך כלל טעונים מאוד.

אף שזכתה בגביע הליגה נוריץ' ירדה באותה עונה (1984/85) לליגת המשנה האנגלית, ונוכח החרם שהוטל על מועדונים אנגליים (בעקבות אסון הייזל) נבצר ממנה להשתתף לראשונה במפעל אירופי כלשהו. בעונה לאחר מכן שבו הקנריות לליגה הבכירה, לאחר שזכו באליפות ליגת המשנה האנגלית לעונת 1985/86. בזכות היכולת הטובה שהפגינה סיימה נוריץ' פעמיים בשנות השמונים במקומות שהיו מעניקים לה כרטיס עלייה לגביע אופ"א, אלמלא החרם על קבוצת אנגליות היה נותר בעינו.

נוריץ' סיטי הובילה את הליגה האנגלית הבכירה במשך רוב עונתה הראשונה כפריימר ליג (1992/93), ואולם במחזורים האחרונים הידרדרה וסיימה במקום השלישי מאחורי האלופה מנצ'סטר יונייטד ואסטון וילה. היה זה המיקום הגבוה ביותר בהיסטוריה של המועדון מאז ומעולם. בעונה שלאחר מכן נוריץ' שיחקה לראשונה בתולדותיה בגביע אופ"א, ניצחה את ויטסה ארנהיים ההולנדית 3-0 בסיכום הכולל ואת באיירן מינכן הגרמנית 3-1 בסיכום הכולל, לפני שהודחה על ידי אינטר מילאן האיטלקית (2-0 בסיכום הכולל).

מייק ווקר התפטר כמאמן נוריץ' סיטי בינואר 1994 ועבר לאמן את אברטון, ממנה פוטר כעבור פחות משנה. הוא הוחלף על ידי ג'ון דיהאן בן ה-36, אשר הסתייע על ידי עוזר המאמן-שחקן גארי מגרסון בן ה-34. נוריץ' סיימה את עונת 1993/94 במקום ה-12 בפריימר ליג, ולקראת סוף העונה מכרה את חלוצה המוכשר בן ה-21, כריס סאטון, לבלקבורן רוברס בסכום שיא דאז בן חמישה מיליון ליש"ט.

עונת 1994/95 נפתחה טוב מבחינתן של הקנריות, ועד ינואר 1994 ניצבה הקבוצה במקום השביעי. אולם בעשרים המחזורים הבאים הקבוצה ניצחה פעם אחת בלבד, וכך צנחה עד סוף העונה למקום ה-20 וירדה מן הפריימר ליג. זמן קצר לפני כן התפטר דיהן ועוזרו גארי מגסון עמד בראש הקבוצה עד לסוף העונה.

מרטין אוניל, אשר רשם לזכותו הישג מרשים כשהעלה את וייקומב וונדררס מליגת החובבים האנגלית (English Conference) לליגה האנגלית השלישית בתוך שנתיים, מונה למאמן נוריץ' סיטי בקיץ 1995. הוא שרד בתפקידו רק חצי שנה לפני שהתפטר - על רקע סכסוך עם יושב הראש רוברט צ'ייס - לטובת אימון לסטר סיטי. גארי מגסון שב ומונה למאמן נוריץ' בפעם השנייה תוך שמונה חודשים, גם הפעם על בסיס זמני. מגסון עזב את הקבוצה בסוף העונה, וכך גם רוברט צ'ייס שנאלץ לעזוב נוכח מחאות האוהדים על כך שמכר את טובי שחקניה. במחאות אלה היה ממש: בין השנים 1992-1996 מכרה נוריץ' שחקני מפתח, ביניהם רוברט פלק, ג'רמי גוס, כריס סאטון, טים שרווד, אפאן אקוקו, רואל פוקס, מארק רובינס ומארק בואן. וכך, רק ארבע עונות לאחר שסיימה שלישית בפריימרליג וניצחה את באיירן מינכן בגביע אופ"א, נוריץ' סיימה במקום ה-15 בליגת המשנה האנגלית.

מייק ווקר שב לאמן את הקבוצה ב-1996 אולם כשל לשחזר את הצלחת העבר שנחל והתפטר כעבור שתי עונות, כשהוא מותיר את נוריץ' במרכז טבלת ליגת המשנה. יורשו בתפקיד, ברוס ריוץ', מונה בשנת 1998 אך גם הוא לא הצליח להעלות את נוריץ' חזרה לפריימר ליג ולכן התפטר בשנת 2000. מחליפו, בריאן המילטון, אימן את הקבוצה במשך שישה חודשים, לפני שפינה את דרכו לעוזר המאמן נייג'ל וורתינגטון בינואר 2001.

בעת מינויו של וורתינגטון הקבוצה הייתה שקועה במקום ה-20 בליגת המשנה, ובסכנה ממשית לסיים בחלק התחתון של הטבלה בפעם הראשונה מאז שנות השישים. ואולם 18 חודשים בלבד לאחר מכן, נוריץ' העפילה לפלייאוף העלייה לפריימר ליג ורק הפסד בבעיטות עונשין נגד ברמינגהאם סיטי במשחק גמר משחקי ההצלבה מנע מהם לעלות לפריימר ליג בעונת 2001/02. נוריץ' החמיצה את משחקי הפלייאוף בעונה הבאה, ואולם בעונת 2003/04 זכתה לראשונה מאז עונת 1985/86 באליפות הליגה האנגלית והעפילה לפריימר ליג, לאחר היעדרות בת תשע שנים שכללה החלפה של שישה מאמנים.

בחלקה הראשון של עונת 2004/05 התמודדה נוריץ' בתחתית הטבלה ונראתה כמי שצפויה לרדת לליגת המשנה בתום העונה. עם זאת, בינואר 2005 רכשה את חלוץ נבחרת אנגליה הצעירה וקרו אלכסנדרה, דין אשטון, בסכום שיא של שלושה מיליון ליש"ט. אשטון כבש שערים רבים ויצר שותפות פורייה עם חלוצה האחר של נוריץ', לאון מקנזי, וכך גברו הציפיות שמא המועדון יינצל מירידה.

לפרקים נוריץ' הזכירה את הקבוצה שהייתה לפני עשור, כשניצחה קבוצות כמו מנצ'סטר יונייטד, ניוקאסל יונייטד, ברמינגהאם סיטי וצ'רלטון אתלטיק. יחד עם זאת, הקנריות לא הצליחו לנצח משחק חוץ בודד משך כל העונה. במחזור האחרון של העונה, הם מצאו עצמם נקודה אחת מעל לקו האדום, והיו זקוקים לניצחון כדי להבטיח את הישארותם בליגה. כך, כשגורלם בידם, נוריץ' הגיעה למשחק העונה מול פולהאם, כשהיא מקווה לניצחון חוץ ראשון דווקא הפעם. הדבר לא קרה - הכנריות הובסו 6-0 וירדו לליגת המשנה האנגלית. למרות תקוות האוהדים לזינוק מהיר חזרה לפריימר ליג, עונת 2005/06 נפתחה בכי רע עבור הקנריות, שסיימו את ששת משחקיהן הראשונים ללא ניצחון. בסיום עונה זו ירדה לליגת המשנה האנגלית