מרדכי גפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב מרדכי גפני (נולד כמארק מרדכי ויניארז, בפיטסוויל, מסצ'וסטס ב-1960), הנהיג את קהילת בית חדש בישראל עד להגשת תלונות נגדו בגין ניצול מיני של נשים בקהילה.

גפני נולד בארצות הברית להורים אורתודוקסים שקיימו אורח-חיים חרדי. לאחר שסיים את הישיבה התיכונית "אור התורה" (Manhattan Hebrew High School) בניו יורק, החל ללמוד לקראת סמיכה לרבנות בישיבה יוניברסיטי ובמקביל ב"קווינס קולג'" לקראת תואר ראשון בפילוסופיה. הרב גפני קיבל הסמכה מכמה מקורות ומחזיק בתעודת "כושר" לכהן כרב מהרבנות הראשית לישראל. כמו כן קיבל הסמכה מהמוסדות "אור תורה" של הרב שלמה ריסקין, אך ראה עצמו מתרחק מדרכו והחזיר לריסקין את ההסמכה בטענה שאינו רואה עצמו קשור או מחובר לדרכו הרוחנית. כמו כן מחזיק גפני בתואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת אוקספורד.

כבר במהלך לימודיו לקראת הסמכה, ערער על חלק מן המוסכמות ביהדות האורתודוקסית ופנה לכיוונים המוגדרים על ידיו כ"פוסט אורתודוקסיה". במקביל, הקים רשת של לימודי יהדות בבתי הספר התיכון הציבוריים בעיר ניו יורק. לאחר שהוסמך כרב, מונה כרב בקהילה במחוז פאלם ביץ' בפלורידה.

תוכן עניינים 1 פעילות בישראל 2 קהילת בית חדש 3 פעילות הרב גפני בעולם 4 מחלוקות 5 ספריו של הרב גפני 6 קישורים נוספים

[עריכה] פעילות בישראל

ב-1989 עלה לישראל כדי לכהן כרב היישוב צופים. לאחר כמה שנים החליט גפני לקחת פסק זמן כדי לבדוק את השקפותיו הפנימיות, בזמן זה עבד גפני כראש אגף בחברת היי-טק, כשבמקביל העביר הרצאות ושיעורי תורה פופולריים בירושלים ובתל אביב. הוא מונה לראש מכון מיל"ה בירושלים, שם הזמין את אוהד אזרחי (איתו פרסם מאוחר יותר את הספר "מי מפחד מלילית"), דב ברקוביץ', יוסי חיות ועמיחי לאו לוי לעבוד אתו יחדיו. גפני עזב את מכון מיל"ה בעקבות מחלוקת עם התורם המרכזי של המכון. גפני ואזרחי הקימו ביחד את תנועת "מנעד" שבמסגרתה הוקם "הישיבאשראם" שלאחר מכן הוליד את קהילת "המקום" של אזרחי.

[עריכה] קהילת בית חדש

בשנת 2000 הקים גפני יחד עם אברהם לידר (ממנין לידר בירושלים) ואיש העסקים יעקב נר-דוד את קהילת "בית חדש", שבראשיתה התכנסה לחגים ולסדנאות בפוריה ובהמשך היה להם מרכז פעילות ובית מדרש משגשג ביפו.

הקהילה פעלה ברבדים ומעגלים שונים וביניהם:

1. מכון מחקר - שעבד בשותפות עם המכון האינטגרלי של קן וילבר. גפני נחשב כהוגה מקורי ומבריק ונחשב על ידי רבים כפורץ דרך חדשה וחשובה בהגות ובהוויה העברית החדשה.
2. תוכנית הסמכה - שבה למדו התלמידים להיות רבנים מטעם "בית חדש". תוכנית זו הייתה מכונה "הסמכה הוליסטית אינטגרלית" וכללה לימוד והתפתחות במישורים פסיכולוגים, גופנים, אינלקטואלים, תודעתיים וחברתיים.
3. בית המדרש - בו היו קבוצות פנימיות של כ 100 תלמידים שלמדו עם הרב גפני ומורים נוספים.
4. קבלות שבת - הקהילה קיימה מדי יום שישי "קבלות שבת תל אביביות" גדולות הפתוחות לציבור הרחב.
5. אמצעי התקשורת - הרב גפני והקהילה היו פעילים במרחב התקשורתי - הרב היה בעל טור קבוע בנושאי פרשת השבוע באתר YNET, והן בתוכנית בנושא זה בערוץ 2, "תחת גפנו". גפני גם פירסם טורים באתרי אינטרנט ובכתבי עת העוסקים ב"עידן החדש", כמו "חיים אחרים".
6. דיאלוגים בינלאומים - עם המורים הרוחנים המובילים בעולם כגון הדלאי למה, קן וילבר ואנדרו כהן, ראם דאס, ביל יורי וכ"ו

קהילת בית חדש פעלה עד שנת 2006. עזיבתו של גפני את הארץ בעקבות התלונות נגדו, הובילה לסיום פעילותה של הקהילה, ולסגירת אתר האינטרנט שלה.

[עריכה] פעילות הרב גפני בעולם

הרב גפני היה נחשב לאחד ההוגים המקורים בהגות העברית וכמורה רוחני העוסק בהוויה הרוחנית הישראלית והעולמית.

בנוסף לקהילת "בית חדש", הרב גפני לימד ושיתף פעולה עם מורים, מרכזים וקהילות בעולם, ביניהם:

• קן וילבר - הרב גפני כיהן כראש הקתדרה במרכז ליהדות וקבלה אינטגרלית
• דלאי לאמה - בביקרו בהודו, ניהלו הרב גפני והדאלי למה דיאלוג
• ראם דאס - הרב גפני וראם דאס שיתפו פעולה במסע לימודי וחוויתי שערך כשבועיים בביתו ומרכזו של ראם דאס בהוואי.
• אלת חיים - המרכז הרוחני המוביל בארצות הברית בתחום היהדות המתחדשת - הרב גפני כיהן כמורה
• המרכז להתדיינות ולגישור רוחני באוניברסיאת הורוארד בארצות הברית - היה שותף לאריקה פוקס בהקמתו והיה מורה קבוע במרכז
• SSWT - הרב גפני כיהן כראש הקתדרה המובילה ללימודי יהדות בארצות הברית.

[עריכה] מחלוקות

גורמים אורתודוקסים בארצות הברית התקיפו את גפני, על רקע אידאולוגי אך גם על רקע חייו הפרטיים. גפני גרוש בשלישית אב לשלושה ילדים מנישואיו השניים ולילד אחד מנישואיו הראשונים. בעבר הואשם כי פיתה קטינות (בארצות הברית, פיתוי קטינה נחשב לסוג של אונס). בכתבת ביקורת חריפה שפורסמה ב-Jewish Week נטען[1] כי הוא שינה את עורו לעיתים קרובות, כי ריסקין ביקש לשלול מגפני את ההסמכה שלו כרב, וכי מספר נשים התלוננו נגדו על ניצול או הטרדה מינית. לאחר שגפני הואשם בשלושה מקרים של ניצול מיני תוך ניצול מרותו [2], עזב גפני את ישראל ושב לארצות הברית.

[עריכה] ספריו של הרב גפני

• טביעות נשמה (במקור: Soul Prints) - הופק גם לטלוויזיה, לרשת PBS האמריקאית.
• מי מפחד מלילית (עם אוהד אזרחי)
• ודאי (מודן, 2001)
• ספק
• The Mystery of Love

[עריכה] קישורים נוספים

• גיל קופטש, הודו לה' כי טוב, הארץ, 5 ביוני 2005 (על המפגש של גפני עם הדלאי למה)
• נרי לבנה, הזרם הרביעי הארץ, 2 במרץ 2004 (כתבה על גפני)
• כרמל ויסמן, מטריקס אנפלאגד: הסיפור שלי עם הרב גפני
• קן וילבר, על מרק גפני