מפיק מוזיקלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפיק מוזיקלי הוא המנהל הראשי של הפקה מוזיקלית, בדרך-כלל אלבום מוזיקה הכולל מספר שירים.
תפקידו של מפיק מוזיקלי שונה לחלוטין מזה של מפיק קולנוע, ואין להתבלבל ביניהם. בשעה שלמפיק קולנוע תפקיד ניהולי, עם התערבות מועטה בתחום היצירתי, הרי שלמפיק מוזיקלי תפקיד טכני מאוד, אשר תורם ישירות לעיצוב המוזיקה והתוצאה הסופית. מפיק מוזיקלי הינו תמיד מוזיקאי עתיר נסיון וידע בתחום; מפיק קולנוע הינו בדרך-כלל איש עסקים, אמנם בעל נסיון רב בתעשיית הקולנוע, אך לא בהכרח בעל ידע טכני במלאכת עשיית הסרט.
המפיק המוזיקלי מקבל מיוצרי השיר את המילים והלחן כשהם "עירומים", כשהם עדיין מהווים רעיון בסיסי במוחו של היוצר. תפקידו של המפיק הוא להקנות לשיר צורה סופית. המפיק מחליט על המקצב, כלי הנגינה, קולות השירה ואורך השיר (מספר החזרות על הבתים והפזמון והסדר בו הם יבואו); אכן, למפיק המוזיקלי השפעה מכרעת על הגוון הסופי של השיר.
בניגוד למפיק קולנוע, למפיק מוזיקלי נגיעה מועטה בתחום העסקי והשיווקי של האלבום; למרות זאת, נושא זה שונה ממפיק למפיק.
לאחר שהחליט המפיק על הפרטים הטכניים של השיר, מתפקידו ליישם את החלטותיו: עליו לארגן ולגייס נגנים (גם כשמדובר בלהקה, כמעט תמיד משתתפים נגנים נוספים בהקלטת האלבום; לעתים אף משתתפת תזמורת שלמה), לארגן כלי נגינה במקרה הצורך, לגייס זמרי ליווי, להדריך את הנגנים והזמרים, לתאם הקלטות וחזרות, לגייס טכנאי מוזיקה (בעיקר: איש מיקס ואיש מאסטר) ולהדריכם. לעתים מבצע המפיק בעצמו את התפקידים הטכניים (את ההקלטה והמיקס, אך כמעט אף פעם לא את המאסטר). יש מפיקים מוזיקלים המקפידים להיות גם בהופעות של האומנים לשם עיצוב הצליל של המופע (לדוגמה יעקב גלעד).
מוזיקאים רבים, במיוחד בתחום הרוק האלטרנטיבי והכבד, מפיקים בעצמם את שיריהם ואלבומיהם. לעומתם, מפיקים רבים, לאחר שנים של עבודה "מאחורי הקלעים", הוציאו בעצמם אלבומים, שאותם הם כתבו ואותם הם מבצעים.
מפיקים ידועים פיתחו לאורך השנים "חתימה מוזיקלית" ייחודית - סגנון, אווירה וגוון המייחדים את הפקותיהם. לעניין זה חשיבות רבה בעולם המוזיקה, ובכל דיון על אלבום או שיר מסוים נידונה ההפקה המוזיקלית. אמירות כגון "הפקתו של בריאן אינו ניכרת בצליל החללי ובאפקטים המקוריים" (נאמר על האלבום Achtung Baby של U2) אינן נדירות, ומשקפות את השפעת המפיק על היצירה המוזיקלית.
